מיסוי קרנות גידור בישראל

קרן גידור הינה גוף המאגד מספר משקיעים בנכסים פיננסים, למען השגת רווח משותף. מתווה ההשקעה יכול להשתנות מקרן אחת לאחרת, בהתאם לאסטרטגיות ההשקעה שמציב מנהל הקרן.

קרן גידור: מבנה התאגדות

מבנה ההתאגדות הנפוץ והמקובל לקרן גידור הינו שותפות מוגבלת. השותפות מורכבת משותף כללי ושותפים מוגבלים, כאשר השותף הכללי בה הוא האחראי על ניהול הקרן וקביעת אסטרטגיית ההשקעה. השותף המנהל שהינו כאמור הגוף הדומיננטי בקרן מתוגמל באמצעות דמי ניהול ודמי הצלחה (carried interest ו management fees). מאידך, השותפים המוגבלים שהינם משקיעים פסיביים ייהנו מהתשואה שתניב להם הקרן מהשקעותיה, בניכוי דמי הניהול ודמי ההצלחה ששולמו לשותף המנהל.

מעצם התאגדותה כשותפות, קרן גידור קלאסית מהווה, מבחינה מיסוית, גוף שקוף לצרכי מס. משמעות הדבר, שרווחי הקרן ימוסו ברמת שותפיה[1]. לאור עובדה זו עולות מספר שאלות וחששות מצד השותפים בקרן, באשר להיבטי המס השונים החלים עליהם כתוצאה מהשקעה בקרן.

על רקע חששות אלו, מתעצם הצורך של קבלת החלטת מיסוי (רולינג) מרשות המיסים בישראל, אשר מטרתה להסדיר את הטיפול המיסוי ולהעניק וודאות למשקיעים בקרן באשר לחבות המס שלהם, שיעורי המס החלים עליהם ומועד החבות במס. החלטות מיסוי אלו רלוונטיות לקרנות גידור ישראליות או קרנות גידור זרות אשר ניהולן מבוצע מישראל והן קובעות, בין היתר, כי:

1. 1. הקרן תהיה פטורה ממס הכנסה בישראל והחייבים במס יהיו השותפים בה;
   2. פעילות הקרן כשלעצמה לא תגרום לסיווג הכנסתם של השותפים המוגבלים כהכנסה מעסק אלא להכנסה הונית, קרי, מיסוי נמוך יחסית;
   3. הכנסות הקרן תהיינה פטורות מניכוי מס במקור בידיה;
   4. הקרן כשלעצמה אינה מהווה "מוסד קבע" בישראל לשותפים המוגבלים תושבי חוץ, ביחס להשקעותיהם בקרן;

• שיעור המס שיחול על שותף מוגבל תושב ישראל יהיה 25% (החל מ-1.1.19). וזאת בהתקיים התנאים שיקבעו בהחלטת המיסוי, ביניהם התנאי לפיו המשקיע יחזיק בזכויותיו בקרן בתקופה שלא תפחת מ-9 חודשים.
• פטור מניכוי מס במקור לשותף מוגבל תושב חוץ, לגבי הכנסות אשר אילו היו מתקבלות בידיו במשירין הן היו פטורות ממס. הכנסות אחרות יחויבו בניכוי מס במקור בשיעור של 25%, בכפוף לאמנות המס השונות ובהתקיים התנאים שיקבעו בהחלטת המיסוי;

מועד החיוב במס בידי שותפים מוגבלים יהיה:

• • ביחס לתוצאות השוטפות של הקרן – בתום שנת מס, על בסיס צבירה;ו-
  • בפדיון הזכות בקרן, בחלוקת רווחים בקרן ו/או בפירוק הקרן- במועד האירוע עצמו.

יחד עם זאת חשוב לעמוד על השלכות מס, חשובות לא פחות, אשר החלטות המיסוי הללו קובעות:

1. מועד אירוע המס ביחס לתוצאותיה השוטפות של הקרן –

   בעוד שמיסוי רווח ההון של השקעה ישירה בניירות ערך או השקעה באמצעות קרן נאמנות פטורה מבוסס על עקרון המימוש, דהיינו אירוע המס נוצר אך ורק בעת מימוש נייר הערך, הרי שבקרן גידור פטורה, כלל זה אינו חל. כך, שותף מוגבל יתחייב במס על תוצאותיה השוטפות של הקרן בתום כל שנת מס על בסיס צבירה. כפועל יוצא מכך, המשקיע בקרן גידור עשוי למצוא עצמו מתחייב במס רווח הון בסוף כל שנה, על עליית ערך חלקו בקרן הגידור, אף אם לא מכר ו/או לא משך כל רווח מקרן הגידור באותה שנת מס, מה שידרוש ממנו להכניס יד לכיס ולשלם מס. אלא אם מנהל הקרן מחליט לבצע חלוקה למשקיעים למימון תשלום המס – דבר המהווה, על פניו, חסרון מיסויי.

   אך כמובן שלכל מטבע יש שני צדדים. כפי שמיסוי על בסיס צבירה עשוי להניב חיוב במס למשקיע, כך גם בשנות המס שבהם השקעותיה של הקרן סופגות ירידת ערך, בדומה למצב היום עקב משבר הקורונה, מיסוי על בסיס צבירה עשוי להניב "הטבה" למשקיעים, שכן אם קרנות הגידור יסיימו את השנה הנוכחית עם ירידת ערך השקעותיהן, אזי המשקיעים יהיו זכאים להכיר בהפסדים לצרכי מס ולקזזם כנגד רווחי הון אחרים שיווצרו למשקיעים בשנה זו או בשנים הבאות, וזאת ללא צורך במימוש החזקותיהם.

משקיעים תושבי חוץ הפטורים על הכנסותיהם מרווחי הקרן, לא יהיו זכאים להכיר בהפסדים לצורך מס וקיזוז ההפסדים מרווחים אחרים.

2. הורדת שיעור המס למשקיעים ישראלים בקרנות גידור –

   אמנם עברה למעלה משנה מאז הורדת שיעור המס החל על רווח הון ריאלי למשקיעים ישראלים (שותפים מוגבלים) בקרנות גידור אך נקודה זו הינה חשובה וראויה להדגשה. עד לסוף שנת 2018, שיעור המס ששילמו משקיעים ישראלים על רווח הון ריאלי בקרנות גידור ישראליות (או קרנות גידור זרות המנוהלות מישראל) עמד על 30%. הסיבה לכך הייתה שבשל אופי הפעילות של קרן הגידור, רשות המיסים ראתה במשקיעים כמי שמבקשים לקזז הוצאות מימון כנגד הכנסותיהם ממכירת ניירות ערך.

   החל מ – 1.1.19, נהנה המשקיע הישראלי בקרנות גידור ישראליות (או קרנות גידור זרות המנוהלות מישראל) ממס מופחת בשיעור של 25% על רווח ההון הריאלי. כך למעשה הוסר העיוות לפיו מיסוי רווח הון ריאלי של משקיע באמצעות קרן גידור היה יותר גבוה משיעור המס החל על משקיע שהשקיע בניירות הערך במישרין או באמצעות קרן נאמנות פטורה. הפחתת שעור מס רווח הון מ-30% ל-25% מותנית בעמידת הקרן בתנאים מסויימים הקבועים בהחלטת המיסוי, בין היתר שהקרן:

• • תימנע מניכוי לצורכי מס של הוצאות מימון;
  • לא תבצע עסקאות מכירה בחסר של מניות בהיקף העולה על 130% משווי הערך הנכסי הנקי של הקרן, ו-
  • לא תחזיק באף נייר ערך החזקה מהותית השווה או עולה על 10% מהון מניותיה של החברה המושקעת.

תנאים אלו הינם בנוסף לעמידה ביתר התנאים הקבועים בהחלטת המיסוי, לרבות התנאי לפיו המשקיע יחזיק בזכויותיו בקרן בתקופה שלא תפחת מ-9 חודשים.

לסיכום

על מנת להימנע מחוסר הוודאות ומההשלכות האפשריות העשויות לנבוע הן למשקיעים ישראלים והן למשקיעים זרים כתוצאה מהשקעה בקרנות גידור, רצוי ומומלץ לפנות לרשות המיסים לקבלת החלטת מיסוי שתאשר את מתווה הפעילות של הקרן. זאת תוך בחינת ההשלכות האפשריות, טרם הגשת הבקשה וכדאיותה.

מחלקות שוק ההון והמיסים של משרדנו עומדת כמובן לרשותכם בעניין.

[1] קיים הסדר מס לפיו רואים קרן גידור כקרן חייבת, חלף קרן שקופה פטורה, אם כי חלופה זו הינה פחות שכיחה.