חברות דואליות – אחריות בדין הישראלי לדיווחים

פסק דין שניתן לאחרונה במחלקה הכלכלית בבית המשפט המחוזי בתל אביב בעניין Ceragon Networks Ltd קבע כי חברות דואליות תהיינה חשופות לתביעות לפי כללי האחריות של הדין הישראלי.

פסק הדין, אשר במסגרתו אושרה בקשה לתביעה ייצוגית כנגד החברה שהייתה דואלית בתקופה הרלוונטית, עסק במקרה בו פורסמו תחזיות שהתבררו כלא מדויקות. החברה טענה כי מדובר בסטייה מינורית, וכי אין תקדים להטלת אחריות על חברה דואלית בגין אי התממשות "תחזית" וזאת בהתחשב בגישת הדין הזר (כאן, האמריקאי) בנוגע למידע צופה פני עתיד.

השאלה המשפטית אשר עמדה בפני בית המשפט הייתה האם האחריות של חברה דואלית (ונושאי המשרה בה) כלפי מחזיקי ניירות הערך שלה בישראל, בגין פעולה או מחדל הנטען להיות פרסום מטעה או מצג שווא, נגזרת מהדין הזר, בדומה לחובות הדיווח המוטלות עליה? או מהדין הישראלי?

המצב המשפטי עובר לפסק הדין

עד לפסק הדין בעניין Ceragon Networks Ltd במספר פסקי דין מרכזיים, נקבע כי אחריותן של חברות דואליות להפרות של חובות גילוי ודיווח תקבע על פי הדין הזר החל עליהן ולא על פי הדין הישראלי.

בתי המשפט אשר נדרשו לנושא בחנו את מהותו ומטרותיו של הסדר הרישום הכפול המעוגן בפרק ה3 לחוק ניירות ערך. הסדר הרישום הכפול נכנס לתוקף בשנת 2000 על רקע תהליכי גלובליזציה ופניית חברות ישראליות העוסקות בתחום הטכנולוגיה לגייס הון בבורסות בארה"ב באנגליה, ומטרתו לעודד חברות ישראליות הרשומות למסחר בבורסות בחו"ל, להירשם גם בבורסה בתל אביב. העידוד התבטא בהקלה ניכרת בתהליכי הרישום הדרושים למסחר בבורסה בתל אביב, ובכך שהמחוקק הישראלי אפשר להסתמך על כללי הדין הזר כדי למנוע מצב בו יהיה נטל רגולטורי נוסף על החברות, מעבר לנטל הרגולטורי שהן נושאות ממילא בעקבות הרישום בחו"ל.

עמדתה של רשות ניירות ערך כפי שבאה לידי ביטוי במסמך גילוי דעת ב-2016 בעניין Verifon Holdings, Inc, היא כי תביעות אזרחיות בישראל כנגד חברות דואליות בטענה כי בדיווחיהן היה פרט מטעה, צריכות להתברר לפי כללי האחריות בדין הזר.

השלכות פסק הדין

לעומתם, בית המשפט בעניין Ceragon סבר כי החלת כללי אחריות על פי הדין הזר, אינה בהכרח מקלה על החברות הדואליות הישראליות. בית המשפט ציין כי ייתכן שהדין הזר הוא מחמיר יותר מהדין הישראלי, ובנוסף החלת האחריות על פי הדין הזר מייקרת את עלות המשפט לכל הצדדים ומעוררת שאלות משפטיות מורכבות מתחום המשפט הבינלאומי.

במסגרת פסק הדין קבע בית המשפט כי, אמנם, המחוקק ביקש להקל על חברות ישראליות (וזרות) לרשום את מניותיהן למסחר גם בבורסה בתל אביב, אולם לא שלל את תחולת הדין הישראלי בכל הנוגע להפרת הדין על ידי תאגיד שמניותיו נסחרות גם בחו"ל, המדווח לפי הדין הזר מכוח הוראות הסדר הרישום הכפול.

למעשה, פרשנות זו של בית המשפט מחילה על החברות הדואלית הן את כללי האחריות לפי הדין הישראלי והן כללי האחריות אשר חלות עליהן מכוח הדין הזר. עמדה זו יוצרת אנומליה לפיה מצד אחד חברות מדווחות לפי כללים של דין זר (שמטבע הדברים אינה זהה לדין הישראלי), ומצד שני חבות בכללי האחריות לפי הדין הישראלי.

תוצאה אפשרית של עמדה זו היא פגיעה באטרקטיביות הרישום למסחר בשוק ההון הישראלי, בניגוד לכוונת המחוקק.

המשמעות בפועל היא שמעתה והלאה חברות ישראליות או זרות הנסחרות בבורסות בארה"ב ובבריטניה, ישקלו היטב צעדיהן בטרם יחליטו להירשם למסחר בבורסה בתל אביב.

***

לאור מורכבות הנושא, אנו מזמינים אתכם לפנות אלינו בכל שאלה או התלבטות, ועומדים לרשותכם לכל ייעוץ והכוונה.