חובות הדיווח בארה"ב ובאנגליה: חוק השקיפות התאגידית וחוק הפשיעה הכלכלית

חקיקות חדשות בארה"ב ובאנגליה מעדכנות את המסגרות הרגולטוריות ומכניסות לתוקף חובות חדשות לגילוי זהות הבעלים 'בשר ודם' בפועל של תאגידים (הידועים כ-Ultimate Beneficial Owners, או בקיצור UBOs). כך, תאגידים בארה"ב ותאגידים זרים הפועלים באנגליה יהיו מחוייבים לחשוף את זהות הבעלים בפועל.

הבעלים 'בשר ודם' בפועל של תאגיד נחשב כנהנה המרכזי מפעילויות התאגיד, אם דרך החזקה בזכויות בו, בעלות על זכויות לקבלת חלק מהרווחים או פשוט היכולת לשלוט בפעילות התאגיד. לעיתים, מבנה הבעלות בתאגידים נבנה בצורה מסובכת, מתוחכמת ומעורפלת. ברוב המקרים, הדבר נעשה מסיבות לגיטימיות (כגון, תכנון מס אופטימלי), אך במקרים מסוימים, בכדי "להסתיר" את זהות אותם בעלים בפועל.

הסיבות האפשריות להסתרת זהות הבעלים בפועל רבות, אך לעיתים הן קשורות לפעילויות בלתי חוקיות – אם של התאגיד בצפיית פני עתיד, או בניסיון הסתרת עבר מפוקפק של הבעלים בפועל. רשויות אכיפת החוק לא יכולות לפעול נגד פעולות בלתי חוקיות של אותן חברות או ישויות עסקיות בצורה מיטבית כאשר הן לא יודעות את זהות המבצע בפועל של אותן פעילויות.

חובות דיווח בארה"ב ובאנגליה

החקיקה בארה"ב כיום מתירנית, כך שאין מרשם תאגידי הפתוח לעיני כל (ואף לא לעיני רגולטור כלשהו) ובפרט, בעת רישום התאגיד, אין דרישה לחשוף את זהותו של הבעלים בפועל. באנגליה אומנם יש מרשם תאגידי המחייב בעת רישום התאגיד את חשיפת זהות הבעלים בפועל, אך אין צורך בחשיפה של בעל השליטה בפועל כאשר התאגיד הוא תאגיד זר הפועל באנגליה.

מקרה מיכאל מירילשוילי

לאחרונה, הוגשה לביהמ"ש לעניינים עסקיים בלונדון תביעה נגד איש העסקים הישראלי מיכאל מירילשוילי, בטענה שהסתיר את היותו הבעלים של חברת הימורים הרשומה בקפריסין. לפי התובעת, שרכשה את אותה חברת הימורים, לא הוצג בפניה שמירילשוילי הוא חלק מרכזי מהחברה הנרכשת, ואף הוצג לה מצג שווא על הבעלים של החברה. התובעת טענה כי לא הייתה נכנסת לעסקה אם הייתה יודעת על זהות הבעלים בפועל – לאור עברו המפוקפק של מירילשוילי. אם החברה של מירילשוילי הייתה חברה אנגלית, המידע על היותו הבעלים בפועל היה חשוף בפני התובעת. אם סיטואציה דומה הייתה מתרחשת בארה"ב, לעומת זאת, לתובעת לא הייתה אפשרות לדעת את זהות הבעלים בפועל, לאור העדר החובה לחשוף אותה.

החוק לשקיפות תאגידית

בינואר 2021 עבר בקונגרס האמריקאי החוק לשקיפות תאגידית (Corporate Transparency Act). חוק זה ייכנס לתוקפו בינואר 2024. לאור היעדר חוקים מדינתיים (state laws) המחייבים תאגידים לדווח על זהות הבעלים בפועל שלהן, נוצרה מציאות בה הבעלים בפועל מנצלים את המצב לביצוע פעילויות בלתי חוקיות באמצעות התאגידים שלהם. מכוח ה-CTA הוקמה במשרד האוצר האמריקאי מחלקה הנקראת Financial Crime Enforcement Networks, שעליה הוטל להקים ולשמר מאגר לאומי, אך לא ציבורי, שיאגד בתוכו את המידע על הבעלים בפועל של תאגידים המסווגים כחברות מדווחות (Reporting Companies). חברה מדווחת היא חברה אמריקאית אשר התאגדה בעזרת משרד מזכיר המדינה (Secretary of State), או כל תאגיד פדרלי אחר, או חברה זרה הרשומה לעשיית עסקים בארה"ב.

חשוב להבהיר כי על פי ה-CTA, הגישה למידע על הבעלים בפועל תאושר רק על ידי ה-FinCEN, ורק לגופים מדינתיים, לאומיים או מקומיים, אשר יגישו בקשה מסודרת. המטרה העיקרית של החוק היא למנוע הלבנת כספים, העלמות מס או פעולה לא חוקית אחרת, אשר עלולה להתקיים בתאגיד.

חוק הפשיעה הכלכלית

לעומת ארה"ב, באנגליה קיים מרשם חברות רשמי, שפועל כסוכנות מבצעת כבר משנת 1988. כל תאגיד חייב להיות רשום במרשם החברות (Companies House). תאגידים שלא נרשמו במרשם החברות ירשמו תחת ה-FCA) Financial Conduct Authority), גוף רגולטורי פיננסי אשר פועל בנפרד מהממשלה האנגלית ומרכז תחתיו בעיקר חברות או גופים פיננסים.

בשנת 2022 חוקק באנגליה ה-Economic Crime (Transparency and Enforcement) act 2022. החוק חוקק בהליך מהיר, בעקבות מלחמת רוסיה-אוקראינה והשפעותיה על אנגליה. החלק המרכזי של החוק נוגע להקמת מרשם לישויות חוץ (Register of Overseas Entities), הכוללות כל ישות משפטית אשר כפופה לחוק שאינו החוק האנגלי. ישויות חוץ אשר רוצות לקנות או לסחור בכל דרך אחרת בנכסים באנגליה, היו חייבות להירשם במרשם ישויות החוץ עד לינואר 2023. המידע המרכזי שעל חברות חוץ למסור למרשם כולל את זהות הבעלים בפועל. בהתאם לכך, מרשם ישויות החוץ שומר לעצמו, כאחת הסנקציות, את היכולת לפרסם ברבים את הפרטים של כל מי שעבר עבירה כלכלית כלשהי ('name and shame').

שקיפות בזהות

כחלק ממגמה כוללת של המדינות המערביות וה-OECD לפעול כנגד עבירות הלבנת הון, ארה"ב ואנגליה מחוקקות חוקים המציבים הסדרים רגולטורים חדשים. הסדרים אלה מחייבים שקיפות בנוגע לזהות בעלי חברות. האנונימיות שהתאפשרה עד היום באמצעות חסיון הישות התאגידית, תדעך משמעותית לאחר כניסתם של חוקים אלו לפועל.