בית המשפט העליון: חברה בתחום המטבעות הדיגיטליים יכולה להמשיך לפעול דרך חשבון בנק

ביוני 2017, הגישה חברת ביטס אוף גולד בע"מ, העוסקת במסחר במטבעות דיגיטליים וחשבונה מנוהל בבנק לאומי, בקשה כי בית המשפט המחוזי יורה לבנק לחדול מלחסום פעילות הקשורה במסחר במטבעות וירטואליים בחשבון החברה.

בית המשפט המחוזי דחה את בקשת החברה, ובכך אפשר לבנק לאומי שיקול דעת בסירוב למתן שירות לחברה (ולחברות מתחום המטבעות הדיגיטליים). זאת על אף שציין כי החברה לא הפרה כל הוראת חוק. לצפייה בעדכון הלקוחות בדבר הפסק דין במחוזי לחץ כאן.

לאור ההחלטה, ביקשה החברה מבית המשפט העליון צו מניעה ארעי כנגד הפסקת הפעילות בחשבון. במקביל הגישה החברה ערעור על פסק הדין שניתן בבית המשפט המחוזי לבית המשפט העליון.

החלטת בית המשפט העליון

בפברואר 2018, קבע בית המשפט העליון, כי סבירות החלטת הבנק לסרב לאפשר פעולות מסחר במטבעות וירטואליים הינה סוגיה שטרם לובנה או הוכרעה בבית המשפט העליון, וסוגיה זו משלבת בקרבה הן הכרעה באשר לאופי הסיכון שנשקף ממסחר במטבעות וירטואליים, והן שאלות משפטיות בדבר האיזון הראוי בין היקף חובת הבנק לספק שירות אל מול אחריותו למנוע פעילות אסורה בדמות הלבנת הון או מימון טרור.

בפסק דינו, קבע בית המשפט העליון כי הנזקים שעלולים להיגרם לבנק ככל שהחברה תמשיך בעת זו לפעול באמצעות חשבון הבנק, אינם וודאיים או ברורים, ולראיה במשך למעלה מ-5 שנים שבהן החשבון פועל, לא נגרם כל נזק לבנק, ופעילות החברה אינה מפרה כל חוק. בנוסף צוין כי בידי הבנק כלים למנוע פעולות החשודות כלא חוקיות באופן נקודתי. משכך, הסיכון שייגרם נזק לבנק נראה כעת כלא ממשי.

על אף שבית המשפט העליון לא דן בשאלה המהותית, שהינה – האם רשאי הבנק לסרב לספק שירות בנקאי למסחר במטבעות וירטואליים, בחר בית המשפט לאשר את בקשת החברה ולתת צו זמני האוסר על הבנק להפסיק פעילות הקשורה במסחר בביטקוין בחשבון החברה, וזאת מבלי לפגוע בזכות הבנק לבחון באופן פרטני כל פעולה שמתבצעת בחשבון או לבצע בעצמו צעדים שעניינם מזעור הסיכונים שלשיטתו נשקפים מפעילותה החברה.

מדובר בפסק דין תקדימי בתחומי הבנקאות והמטבעות הווירטואליים אשר מקדם את הדיון המשפטי בפעילות ומסחר במטבעות דיגיטליים.