רשות הגבלים עסקיים מבקשת לערוך תיקון מקיף לחוק ההגבלים העסקיים

לאחרונה פרסמה רשות הגבלים עסקיים תזכיר חוק בנושא "חיזוק האכיפה והפחתת הנטל הרגולטורי". מדובר בתיקון מקיף של חוק ההגבלים העסקיים, שמטרתו מיקוד האיסורים הקבועים בחוק בפרקטיקות אסורות המצויות ב"גרעין הקשה" של דיני ההגבלים העסקיים והגברת האכיפה כנגד גופים בעלי השפעה מהותית במשק.

השינויים המרכזיים:

הרחבת תחולת החוק 

רשות ההגבלים מבקשת להרחיב את הגדרת המונח "חברה" כך שההגדרה תכלול בצורה מפורשת גם חברה זרה, שותפות זרה ועמותה. משמעות הדבר היא שהוראות החוק הרלבנטיות יחולו על גם על תאגידים שאינם רשומים בישראל וזאת על פי מידות הזיקה של אותם תאגידים לשוק הישראלי.

הפחתת עומס 

בבחינת השאלה אם המיזוג צריך לקבל אישור ממונה על הגבלים עסקיים, מוצע להגדיל את חלופת מחזור המכירות המצרפי של צדדים מתמזגים ל- 360 מיליון ש"ח (להבדיל מ-150 מיליון ש"ח היום). קרי, צדדים למיזוגים, שמחזור המכירות המשותף של הצדדים להם יעלה על 360 מיליון ש"ח, יידרשו להגיש הודעת מיזוג ולקבל מראש אישור מאת הממונה על הגבלים עסקיים להתמזג.

קיצור זמנים 

הרשות מבקשת לקצר את פרק הזמן לטיפול של הממונה בבקשת פטור מאישור הסדר כובל ל- 30 יום במקום 90.

מבחן המונופולין 

חוק ההגבלים קובע קיומו של "מונופולין" בהסתמך על מבחן אחד – אחזקה ביותר ממחצית מנתח השוק הרלבנטי. במסגרת התזכיר מבקשת רשות ההגבלים להרחיב את הגדרת המונופולין, ולקבוע שמונופולין הוא כל גוף המחזיק ב"כוח שוק משמעותי" – דהיינו יכולת משמעותית של תאגיד להשפיע על כמות המוצרים או השירותים הנסחרים בשוק או על המחיר שבו הם נמכרים – וזאת גם אם נתח השוק של אותו תאגיד קטן ממחצית נתח השוק.

עונשין 

במסגרת התזכיר מוצע כי עבירת ההסדר כובל תגרור את העונש החמור ביותר – עד חמש שנות מאסר אף ללא קיומן של נסיבות מחמירות. מנגד, מוצע לקבוע כי ביחס לעבירות אחרות על החוק, שעניינן אי-קיום תנאים שנתן הממונה באישור הסדר כובל או מיזוג, ניצול מעמד מונופוליסטי לרעה והוראות משלימות נוספות, הענישה המקסימלית תעמוד על שלוש שנות מאסר, ללא תלות בהתקיימן של נסיבות מחמירות.

עיצום כספי

הרשות מבקשת לתקן את החוק באופן שבו תוסר המגבלה על הסכום המרבי שהרשות יכולה להטיל על תאגיד במסגרת הליך מנהלי (24,490,070 ש"ח) והוא יעמוד על 8% ממחזור המכירות של התאגיד המפר. משמעות השינוי היא הסרת המגבלה על סכום העיצום המקסימלי, ששירת כמובן את התאגידים הגדולים, ומעבר לשיטה של "ענישה דיפרנציאלית" ללא תקרה.

אומנם בשלב זה מדובר בתזכיר חוק ולא בתיקונו, אולם יש בו כדי להצביע על מגמת רשות ההגבלים הישראלית לקרב דיני התחרות בישראל למקובל בדיני התחרות בכלכלות המפותחות בעולם.