בית המשפט המחוזי אישר פרויקט תמ"א 38 בו ניתנו זכויות הבניה על פי שטח הקומה הרעיונית

בית המשפט המחוזי מרכז בלוד התיר לאחרונה פרויקט תמ"א ברעננה, למרות התנגדותה של ועדת הערר המחוזית.

מדובר במחלוקת בעניין פרויקט תמ"א 38 לשלושה בנייני רכבת ישנים ברעננה הכוללים 138 דירות. הועדה המקומית אישרה את הבקשה להיתר בניה שהגיש היזם, חברת רסקו, לביצוע הפרויקט במסלול הריסה ובניה, במסגרתו יוקמו בניינים חדשים ובהם 355 דירות. ועדת הערר המחוזית, הפכה את החלטת הועדה המקומית וקבעה כי התוכנית שאושרה על ידי הועדה המקומית, חרגה מזכויות הבנייה שניתנו בה וקבעה כי על הועדה המקומית לערוך חישוב מחדש של הזכויות.

פסק הדין עסק בעיקרו בשאלה, האם יש לחשב את זכויות הבניה לפרויקט על בסיס שטח הקומות הקיימות או על בסיס הקומה הרעיונית של קומות התב"ע החלה על המקרקעין, על בסיס תמ"א 38 ותוכניות מתאר מקומית 1010 לרעננה. 

בית המשפט פסק לטובת הועדה המקומית וקבע, כי ועדת הערר חרגה ממתחם הסבירות באופן קיצוני, מאחר ולא לקחה בחשבון את משמעות החלטתה בעניין על הפרויקט.

לאחר ניתוח התכניות הרלוונטיות נקבע, בין היתר, כי מכיוון שתכנית 1010 נכנסה לתוקף לפני תיקון מס' 3/א' לתמ"א 38 (שבעקבותיו הוכרע כי יש לחשב את זכויות הבניה על פי שטח הקומות הקיימות), אין מניעה לאשר את הבקשה להיתר מכח תכנית 1010, שכן נקבע כי מטרתה הייתה מלכתחילה להוסיף תמריצים מעבר לקבוע בתמ"א 38.

לפיכך הוחלט כי עמדת ועדת הערר לא מקובלת וכי יש להעדיף את הפרשנות אשר ניתנה לתכנית 1010 על ידי הועדה המקומית אשר יזמה אותה.

כמו כן, אף מכח אינטרס ההסתמכות של היזם על רשויות התכנון, עימן צעד במשך שנים רבות עד לאישור הבקשה להיתר בניה, החליט בית המשפט להתיר את הפרויקט ולבטל את החלטת ועדת הערר.

מפסק הדין עולה שבית המשפט עשה מאמצים לעבור את המכשול ולאפשר את ביצוע הפרויקט, שכן לדעת כל הנוגעים בדבר הייתה שמדובר בפרויקט ראוי וחיוני מאוד. יחד עם זאת, נראה שמדובר בפסיקה חריגה, שניתנה לאור נסיבות המקרה המיוחדות.