בית המשפט: הסכם פינוי בינוי עם דיירת מוגנת לא מתבטל עם פטירתה

בית המשפט קובע כי פטירתה של דיירת מוגנת אינו מבטל את הסכם הפינוי בינוי שחתמה מול חברה. נקבע כי כל עוד ההסכם לא בוטל בחייה של הדיירת, אין עילה לבטלו רק כתוצאה מפטירתה.

דיירת מוגנת אשר התגוררה בדירה ביהוד, חתמה עם חברה על הסכם פינוי בינוי עם תנאים מתלים. לפי ההסכם, תקבל דירה חדשה בפרויקט ופיצוי כספי בסך 900,000 ₪ ובתמורה תוותר על זכויותיה כדיירת מוגנת בדירה.

לאחר פטירתה ובעת השבעה נציגי המערערות ביקשו מהמשיבים לפנות את הדירה, תוך שהם טוענים כי עם פטירתה של המנוחה, הופכים ילדיה לפולשים.

יורשי המנוחה טענו שכיורשיה של המנוחה הם נכנסים בנעליה להסכם ולפיכך יש לקיימו. בנוסף, טענו כי התנאים המתלים קוימו ו/או נמצאים בשלב האחרון לפני קיומם ועתרו לאכיפת ההסכם במלואו, כאשר הם מבהירים כי לאור העובדה כי הסכם הפינוי בינוי נחתם מול כל בעלי הדירות לא סביר כי מול כל בעלי הדירות ההסכם בינו בתוקף וכי רק מול המנוחה ההסכם הינו בטל.

בית המשפט השלום קיבל את תביעת המשיבים ופסק כי ההסכם לא בוטל. התנאים המתלים המצטברים נכללו בהסכמים עם דיירים אחרים אשר לא בוטלו בנסיבות אי התקיימותם של התנאים המתלים, כך שביטול ההסכם של המשיבים בלבד עולה כדי אפליה בחוסר תום לב.

על פסק הדין של השלום הוגש ערעור לבית המשפט המחוזי. בית המשפט המחוזי קבע כי ויתור המנוחה על זכויותיה בדירה כפופה להתקיימותם של התנאים המתלים בהתאם ללשון החוזה. מאחר והתנאים לא התקיימו, המנוחה נותרה כדיירת מוגנת ולמערערות עומדת זכות ביטול החוזה. כמו-כן, העובדה שהמנוחה הייתה צריכה לשאת בתשלום דמי השכירות גם לאחר חתימת ההסכם מלמדת על מעמדה כדיירת מוגנת.