© כל הזכויות שמורות לברנע ג'פה לנדה משרד עורכי דין

Together is powerful

המוסדות הפיננסיים החשובים בעולם מבקשים לפעול בתחום הקריפטו

בעוד שבישראל הבנקים לא ממהרים לאמץ לחיקם את תעשיית הבלוקצ'יין, ומנסים להתרחק כמו מאש ממטבעות הקריפטוגרפיים, המצב בעולם שונה.

לאחרונה, ארגוני גג של המוסדות הפיננסיים החשובים בעולם, פנו לבנק להסדרי סליקה בינלאומיים (Bank for International Settlements – BIS), אשר עוסק בפיתוח סטנדרטים ואמות מידה לפיקוח על בנקים,  בבקשה לאמץ רגולציה שתאפשר את מעורבותם בעולם הקריפטו.

 

בין ארגוני הגג שפנו ל-BIS נמנים –  

The Global Financial Markets Association

The Financial Services Forum

The Futures Industry Association

The Institute of International Finance

The International Swaps Derivatives Association

The Chamber of Digital Commerce

 

במכתב עליו חתומים גופים אלו ואורכו כ-64 עמודים יוצאים הגופים בקריאה כלפי הבנק להקל בגישתו המחמירה לגבי המסגרת הרגולטורית לנכסי קריפטו. הגופים טוענים כי על הבנק לעודד את מעורבותם של מוסדות פיננסים במרחב הקריפטו וזאת על מנת לנצל את היתרונות שלו לקידום הכלכלה ופיננסים.

במכתב נכתב  כי "ההצעות הנוכחיות שמרניות ופשטניות עד כדי כך שהבנקים נאלצים להימנע ממעורבות בשווקי נכסי הקריפטו". הם הביעו תמיכה בקידום רגולציה בתחום, אם כי בגישה מאוזנת אשר תאפשר את מעורבותם הפעילה בתחום.

 

תעשיית הבלוקצ'יין בישראל

חברות קריפטו מתקשות לפעול מול המערכת הבנקאית בישראל. לרוב, הבנקים מסרבים להעביר כספים לצורך רכישת מטבעות וירטואליים, ואף דוחים הפקדות כספים שמקורם במסחר בקריפטו.

מדיניות זו דוחקת חברות ישראליות, לרבות חברות טכנולוגיה מבטיחות בתעשיית הבלוקצ'יין, להקים או להעתיק את פעילותן לחו"ל.

למרות שבישראל משתרכים מאחור, בחודש נובמבר 2021 צפוי להיכנס לתוקף תיקון בצו ל"איסור הלבנת הון", אשר משמעותו היא כי לבנקים יהיה קשה יותר, לפחות לכאורה, לסרב להפקיד ולקבל כספים שמקורם במטבעות קריפטוגרפיים.

 

***

 

למשרדנו ניסיון רב ביייעוץ לחברות ושחקנים הנמנים על תעשיית הבלוקצ'יין בישראל ובעולם. נשמח לעמוד לרשותכם. ליצירת קשר, הקליקו כאן.

 

 

 

 

תגיות: בלוקצ'יין | חברות פיננסיות | מטבעות קריפטוגרפים | קריפטו