חדשות ועדכונים / אביחי טל

היבט קריטי עבור חברות קריפטו שאינן מאוגדות באיחוד האירופי הוא הפטור משידול הפוך. פטור זה מאפשר לחברות מחוץ לאיחוד להציע שירותים בנכסי קריפטו ללקוחות באיחוד האירופי ללא צורך באישור מתוקף רגולציית MiCA.

האישור מעורר התרגשות גדולה בקרב אנשי תעשיית הקריפטו והביטקוין בפרט, אולם יש לשים לב לכך שמדובר באישור פרטני שאינו גורף, ושה-SEC עדיין מתייחסת לסקטור כאל סקטור הפכפך הדורש משנה זהירות מצד המשקיעים.

ה-SEC נוקטת בקו של רגולציה דרך אכיפה בתחום ה-NFTs, ויוצרת חוסר ודאות משפטית בתחום. האם רשות ניירות ערך הישראלית תלך בעקבותיה?

לאחר קבלת הערות הציבור, רשות ניירות ערך מפרסמת הצעת חוק מתוקנת המבקשת לאסדר את תחום הנכסים הדיגיטליים.

ההתייחסות המעמיקה לתחום הנכסים הדיגיטליים בתכנית הכלכלית 2023-2024 כוללת פרק לקידום הרגולציה בנכסים דיגטליים, התייחסות למטבעות יציבים, לסוגיות מיסוי, למערכת הבנקאית, להתאגדויות DAO ועוד.

רשות ניירות ערך פרסמה לאחרונה הצעה לשורת תיקוני חקיקה הקשורים לתחום של נכסים דיגיטליים (קריפטוגרפיים), שהשלכותיה חורגות מתחום הנכסים הדיגיטליים ושאינה נושאת בשורה של ממש למיזמי הקריפטו הישראליים.

פעילות בדרך של ביזור פיננסי (Decentralized Finance - DeFi) לא פוטרת מדרישות בתחום מניעת איסור הלבנת הון או ציות לסנקציות. מתברר ש-DeFi נתון לאותם "חוקי כבידה" כמו פרויקטים בתעשייה הפיננסית המסורתית.

המשך ההתפתחות והצמיחה בתחום הנכסים הדיגיטליים דורש שירותי נאמן משמורת אמינים ומפוקחים.

לראשונה, חברות המספקות שירותים בתחום המטבעות הווירטואליים, יידרשו לעמוד בהוראות של איסור הלבנת הון. זאת בעקבות תיקון לצו איסור הלבנת הון אשר נכנס לתוקף לאחרונה. הצו יחול על נותני שירותים בנכס פיננסי, החייבים ברישיון לפי חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים.

בעוד שבישראל הבנקים לא ממהרים לאמץ את תעשיית הבלוקצ'יין, ומנסים להתרחק כמו מאש ממטבעות הקריפטוגרפיים, המצב בעולם שונה. לאחרונה, ארגוני-גג של המוסדות הפיננסיים החשובים בעולם, פנו לבנק להסדרי סליקה בינלאומיים (Bank for International Settlements - BIS), אשר עוסק בפיתוח סטנדרטים ואמות מידה לפיקוח על בנקים, בבקשה לאמץ רגולציה שתאפשר את מעורבותם בעולם הקריפטו.