עדכוני לקוחות / רגולציה

בעוד שכלי AI יכולים לתרום תרומה משמעותית לעסקים, גם אם אינם טכנולוגיים, חשוב להכיר היטב את החשיפות שכלים אלה עשויים לייצר, כדי לבצע בחינה והטמעה באופן חוקי ושקוף.

המסמך שפרסמו משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה, בשיתוף עם משרד המשפטים מפרט את עקרונות הפיתוח והפיקוח על טכנולוגיות בינה מלאכותית ועל השימוש שעושים בהם גופים בארץ.

בית הדין לעבודה הכיר בהתפטרות עובדת כהתפטרות בדין מפוטרת בשל הצבת מצלמות סביב עמדת עבודתה, באופן שאינו תואם את הנחיות הרשות להגנת הפרטיות ואת הלך הרוח של בית הדין בעניינים אלה.

החוק יפקח על חברות המייצרות ומספקות מכשירים חכמים (מכשירי IoT), ועל חברות המטפלות במידע שמכשירים אלה אוספים, ויחייב אותן לשורה של חובות שמטרתן שמירה על פרטיות הצרכנים.

תקנות חדשות נוסחו על רקע מצב המלחמה בו נמצאת מדינת ישראל, ועל רקע עליה בהיקף ובאיכות מתקפות הסייבר כנגד גופים אזרחיים.

אדם שנכנס לגבולות הארץ וסמים בכליו, ביקש לחשוף את השימוש של משטרת ישראל בכלי AI שהביאו להכללתו ברשימה של חשודים כבלדרי סמים. הביקורת שמתח בית המשפט על המשטרה מבהירה – גם אם מערכת ה-AI מובילה לזיהוי נכון או להחלטות מדוייקות – המנגנון שלה צריך להיות ברור, בר הסברה ונגיש לביקורת. 

ארה"ב מבקשת לקבוע כללים לפיתוח ושימוש בטוח של בינה מלאכותית כדי להסדיר את פעילות הממשל ולבסס את ההובלה שלה בתחום ה-AI והרגולציה שלו.

החוק החדש הוא חלק מגל חקיקה אירופאי המבקש להגן על ילדים מפני תכנים שאינם תואמי גיל, ניצול וסכנות אחרות הנובעות מהעולם המקוון.

כיוון שמצב לחימה בישראל לא נחשב כוח עליון, המחוקק והרגולטור ממליצים לנהל דיאלוג בתום לב על תנאי החוזה – במידה שמצב החירום לא מאפשר למלא אחר כל הסעיפים שבו. לצד זה, הכנסת חוקקה את חוק דחיית מועדים, המאפשר לזכאים דחייה של קיום הסכמים בתנאים מסויימים.

מצב החירום שבו נתונה מדינת ישראל בימים האחרונים מחייב את כולנו להתמודדות ייחודית ומורכבת. כחלק מהתמודדות זו, חברות וארגונים רבים במשק העבירו את עובדיהן לעבודה מהבית, המחייבת חידוד נהלים הקשורים בשמירה על פרטות והגנה על מידע עסקי.

טיוטה חדשה של רשות הפרטיות מניחה את האחריות לקיום חובות אלה על כתפי הדירקטוריון, לרבות את החובה למנות אחראי שיהיה אמון על ביצוע הדרישות.

בית המשפט המחוזי אישר לאחרונה בקשה לאישור תובענה ייצוגית הנוגעת לאופן הצגת המחיר בעסקה בתשלומים והריבית המגולמת באותה הצעה. ההחלטה רלוונטית לבתי עסק רבים, אשר מבקשים לגבות תוספת מחיר, כאשר הם מאפשרים ללקוח פריסה של העסקה לתשלומים.

בשנים האחרונות, ועם התרחבות הפרקטיקה של עבודה מרחוק, ניכרת עלייה בשימוש בכלים טכנולוגיים של מעסיקים לניטור מיקום עובדיהם. הרשות להגנת הפרטיות עדכנה לאחרונה המלצות הנוגעות באיסוף נתונים מרכבי העובדים.

הרגולציה באמצעות אכיפה (regulation by enforcement) מגבשת מבחנים כדי להחליט אלו נכסים קריפטוגרפיים עונים על ההגדרה של "נייר ערך" בעניין XPR – מטבע הקריפטו.

ההסדר החדש להעברת מידע של אזרחי האיחוד לארצות הברית מציע לחברות – אירופאיות וזרות – מנגנון פשוט יותר להכרה בנהלי הפרטיות שלהם כתואמים ל-GDPR.

על מי האחריות לשמור על פרטיות מידע שטכנולוגיות אלה אוספות? תביעה ייצוגית חדשה בקליפורניה מתווספת לשורה של תביעות שעשויות להבהיר שאלות אלה.

מעסיקים המבקשים לעקוב אחר עובדיהם באמצעים טכנולוגיים חייבים להקפיד על ניסוח מדיניות ברורה, יידוע, ושימוש סביר ומידתי באמצעים אלה, כדי להגן על פרטיות עובדיהם ולהמנע מחשיפות. 

לישראל אין כיום מסגרת רגולטורית כללית מחייבת לאישור עסקאות הנוגעות לביטחון לאומי. כתוצאה מכך, גופים זרים יכולים לקנות ולמכור נכסים וניירות ערך בישראל ללא הגבלה – בדרך כלל. הוועדה המפקחת, שקמה ב-2019, מסדירה רק חלק מהסוגיות המתעוררות, ויש לשקול את סמכויותיה לפני כניסה לעסקת השקעה עם גורמים זרים.

קנס בסך של 1.2 מיליארד יורו הוטל על Meta לאחר שנקבע כי החברה ביצעה העברת מידע פרטי של מיליוני משתמשים מהאיחוד האירופאי לארצות הברית באופן שיטתי ובניגוד להוראות החוק האירופי.

הוראות חדשות קובעות את המסגרת הרגולטורית למתן שירותי תשלום, מבקשות לעודד כניסת שחקנים חדשים לשוק ותוך מתן הגנה נרחבת לצרכנים. החוק יחול על חברות המעניקות שירותי תשלום, נותני שרותי אשראי, חברות סליקה, ועוד.