בית · עדכוני לקוחות · רגולציה
החוק החדש הוא חלק מגל חקיקה אירופאי המבקש להגן על ילדים מפני תכנים שאינם תואמי גיל, ניצול וסכנות אחרות הנובעות מהעולם המקוון.
כיוון שמצב לחימה בישראל לא נחשב כוח עליון, המחוקק והרגולטור ממליצים לנהל דיאלוג בתום לב על תנאי החוזה – במידה שמצב החירום לא מאפשר למלא אחר כל הסעיפים שבו. לצד זה, הכנסת חוקקה את חוק דחיית מועדים, המאפשר לזכאים דחייה של קיום הסכמים בתנאים מסויימים.
מצב החירום שבו נתונה מדינת ישראל בימים האחרונים מחייב את כולנו להתמודדות ייחודית ומורכבת. כחלק מהתמודדות זו, חברות וארגונים רבים במשק העבירו את עובדיהן לעבודה מהבית, המחייבת חידוד נהלים הקשורים בשמירה על פרטות והגנה על מידע עסקי.
טיוטה חדשה של רשות הפרטיות מניחה את האחריות לקיום חובות אלה על כתפי הדירקטוריון, לרבות את החובה למנות אחראי שיהיה אמון על ביצוע הדרישות.
בית המשפט המחוזי אישר לאחרונה בקשה לאישור תובענה ייצוגית הנוגעת לאופן הצגת המחיר בעסקה בתשלומים והריבית המגולמת באותה הצעה. ההחלטה רלוונטית לבתי עסק רבים, אשר מבקשים לגבות תוספת מחיר, כאשר הם מאפשרים ללקוח פריסה של העסקה לתשלומים.
בשנים האחרונות, ועם התרחבות הפרקטיקה של עבודה מרחוק, ניכרת עלייה בשימוש בכלים טכנולוגיים של מעסיקים לניטור מיקום עובדיהם. הרשות להגנת הפרטיות עדכנה לאחרונה המלצות הנוגעות באיסוף נתונים מרכבי העובדים.
הרגולציה באמצעות אכיפה (regulation by enforcement) מגבשת מבחנים כדי להחליט אלו נכסים קריפטוגרפיים עונים על ההגדרה של "נייר ערך" בעניין XPR – מטבע הקריפטו.
ההסדר החדש להעברת מידע של אזרחי האיחוד לארצות הברית מציע לחברות – אירופאיות וזרות – מנגנון פשוט יותר להכרה בנהלי הפרטיות שלהם כתואמים ל-GDPR.
על מי האחריות לשמור על פרטיות מידע שטכנולוגיות אלה אוספות? תביעה ייצוגית חדשה בקליפורניה מתווספת לשורה של תביעות שעשויות להבהיר שאלות אלה.
מעסיקים המבקשים לעקוב אחר עובדיהם באמצעים טכנולוגיים חייבים להקפיד על ניסוח מדיניות ברורה, יידוע, ושימוש סביר ומידתי באמצעים אלה, כדי להגן על פרטיות עובדיהם ולהמנע מחשיפות.
לישראל אין כיום מסגרת רגולטורית כללית מחייבת לאישור עסקאות הנוגעות לביטחון לאומי. כתוצאה מכך, גופים זרים יכולים לקנות ולמכור נכסים וניירות ערך בישראל ללא הגבלה – בדרך כלל. הוועדה המפקחת, שקמה ב-2019, מסדירה רק חלק מהסוגיות המתעוררות, ויש לשקול את סמכויותיה לפני כניסה לעסקת השקעה עם גורמים זרים.
קנס בסך של 1.2 מיליארד יורו הוטל על Meta לאחר שנקבע כי החברה ביצעה העברת מידע פרטי של מיליוני משתמשים מהאיחוד האירופאי לארצות הברית באופן שיטתי ובניגוד להוראות החוק האירופי.
הוראות חדשות קובעות את המסגרת הרגולטורית למתן שירותי תשלום, מבקשות לעודד כניסת שחקנים חדשים לשוק ותוך מתן הגנה נרחבת לצרכנים. החוק יחול על חברות המעניקות שירותי תשלום, נותני שרותי אשראי, חברות סליקה, ועוד.
כדי להתמודד עם היצע נמוך של שירותי ייעוץ השקעות או ניהול תיקים באמצעות ממשקים טכנולוגים, רשות ניירות ערך פרסמה הצעה לתיקון ההוראה בשני תחומים עיקריים: שירותי איתותים ומסחר חברתי. שני שירותים אלה נשענים על מדיה דיגיטלית.
התקנות מעניקות מספר זכויות עודפות לנשואי המידע הרלוונטיים, כאשר במאגר המידע יש מידע שהועבר מהאזור הכלכלי האירופאי לישראל, ובין היתר את זכות מחיקת מידע וזכות עיון רחבה יותר של נושא המידע.
פרסום השאלון מתכתב עם המגמה העולמית ועם חשיבות הנושא עבור משקיעים. השאלון פותח לאחר בחינה של שאלונים דומים מרחבי העולם והותאם לחברות הנסחרות בבורסה לניירות ערך בתל אביב.
ניהול מעקב אחרי פליטות גזי חממה חשוב לא רק לשמירה על איכות הסביבה, אלא שיש לו יתרונות מסחריים אחרים, כמו מעקב על הוצאות הכרוכות באנרגיה ובשרשרת האספקה, והשתלבות בשווקי המסחר הפחמן.
חודשים ספורים אחרי שתוכנת ChatGPT הפכה לבת בית אצל מיליוני משתמשים, מתחילות לצוץ תביעות הקשורות בפרטיות ובאבטחת המידע של המשתמשים בה. המסקנות מתביעות אלה רלוונטיות לכל החברות העוסקות בפיתוח ובהטמעת טכנולוגיות AI.
על אף המודעות הגוברת והצעדים הננקטים לצורך צמצום פליטות גזי החממה (כחלק מההתחייבויות של ישראל במסגרת הסכם פריז), חוק ההסדרים המתגבש עשוי להחזיר את החקיקה הסביבתית אחורנית ולהוביל לפגיעה בשמירה על האוכלוסייה מפני מפגעי הסביבה.
