בית · עדכוני לקוחות · רגולציה
אגף הפיקוח על מערכות תשלומים בבנק ישראל פרסם לאחרונה את מדריך הגישה למערכות התשלומים המפוקחות, עבור מבקשי גישה ישראלים וזרים.
בעת האחרונה מתגברת מגמת הליכי האכיפה ואף מכתבי התראה ו/או בקשות לאישור תובענה ייצוגית כנגד יצרנים ויבואנים המחוייבים לעמוד ביעדי מחזור קבועים מכוח חוק האריזות. מגמה זו צפויה להתגבר, בין היתר, כיוון שהגשת בקשות אלה אינן כרוכות בתשלום אגרה.
רפורמה בחוק הגנת הפרטיות מקרבת את תפיסת דיני הפרטיות בישראל לזו האירופאית.
הרשות להגנת הפרטיות פרסמה טיוטת גילוי דעת בה היא מבהירה את פרשנותה לגבי העברת מידע אישי מישראל למדינה אחרת. לפי פרשנות זו – ככלל, העברה כאמור של מידע אישי מותרת רק אם המדינה אליה מועבר המידע מבטיחה רמת הגנת מידע שוות ערך לישראל.
עם כניסתו לתקוף, קבעה ועדת הכלכלה של הכנסת שורה חשובה של פטורים מחובת רישוי, וכן עדכנה לוחות זמנים להגשת בקשות הרישיונות במקרים מסוימים.
עד כה, הנחיית משרד הבריאות האמריקאי החילה פרשנות רחבה מאוד על מה שהוגדר "מידע רפואי אישי". הפרשנות הגבילה מאוד את יכולתם של ספקי ניתוח נתונים מקוונים להציע שירותים לבתי חולים, ולאחרונים לנהל נכסים דיגיטליים, וחשפה אותם לתביעות ייצוגיות. בטלות ההנחיה צפויה להקל על הפעילות המקוונת של ספקי מידע רפואי ובתי חולים.
פסק דין חדש של בית המשפט העליון קובע כי במקרים מסויימים, הדין הישראלי יחול על התקשרויות והסכמים, גם אם נקבע בהסכמים אלה כי יחול עליהם דין זר. אגב פסיקה זו, בית המשפט קבע מספר קביעות משמעותיות שעשויות להשפיע גם על יחסים מסחריים, במקרים בהם קיימות הוראות דין שלא ניתן להתנות עליהן.
רשות הפרטיות בהולנד מפרשת את תקנות ה-GDPR לגבי קצירת מידע באופן מחמיר, ולמעשה קובעת כי קצירת מידע תהיה כמעט תמיד בלתי חוקית.
בית המשפט קבע כי רשת ההמבורגרים מקדונלד'ס תפצה את כתבת הצרכנות של חדשות 12, מעין פרתי, בסכום של 40,000 ש"ח, בשל שימוש שעשתה הרשת בשמה של הכתבת, ללא הסכמתה, במסגרת מסע פרסום לגלידה שמכרה הרשת.
טיוטת החוק גובשה במשך קצת יותר משנתיים, ומציעה לקבוע סטנדרט כלל-אמריקאי לפרטיות ואבטחת מידע, במטרה להעצים את יכולתם של האזרחים לשלוט במידע הפרטי שלהם, מתוקף זכותם לפרטיות.
הרשות הצרפתית להגנה על מידע קונסת תאגיד בגין פגמים שנפלו בהליך איסוף המידע והשגת ההסכמה לשימוש במידע, על אף שהתהליך בוצע על ידי גורם צד שלישי, וזאת בשל אי עמידה בהנחיות ה-.GDPR
חברות המפיצות תוכן ברשת עומדות החל מפברואר תחת כלל רגולצית ה-DSA, המחייבת אותן להגן על משתמשיהן מתכנים פוגעניים ובלתי חוקיים, לאפשר להם לדווח על תכנים כאלה ועוד. הרגולציה חלה על כל חברה שתכניה נגישים לקהל אירופי- בלי קשר למקום התאגדותה או לזהות בעליה.
חוק הבינה המלאכותית חל, בדומה לחקיקה כלל-אירופאית אחרת, גם על חברות שאינן מאוגדות באיחוד האירופאי אלא רק מציעות בו שירותים, ולפיכך, הוא עשוי לחול גם על חברות ישראליות המציעות שירותים באירופה.
פרסומי הרשות מהחודשים האחרונים לא מבטאים את הנוסח הסופי של ההוראות, אולם מצביעים על הכיוון בו הרשות צועדת באסדרת תחום זה: גיבוש הליך הרישוי והדרישות ממבקשי הרישיון, קביעת קריטריונים לפטורים, דרישות טכנולוגיות, שמירה והגנה על כספי לקוחות, בחינת יושרת פעילות נותני השירותים ועוד.
באופן פרדוקסלי, רשות ניירות ערך מפקחת גם על גופים לא מפוקחים, כדי לוודא שאלה לא חורגים בפעילותם מהתנאים תחתם הם פועלים ללא רישיון. לפיכך, לרשות יש גם סמכות לדרוש מגופים אלה מסמכים ומידע, וחשוב לענות לדרישות אלה בצורה ישרה ומלאה.
תאגידים קטנים ובינוניים הם חלק מרכזי במנוע הצמיחה של הכלכלה בישראל ונחשבים כתורם מרכזי לגידול בתעסוקה. רשות ניירות ערך מבקשת לסייע לעסקים אלה לגון את מקורות המימון שלהם.
הכללים החדשים יחייבו את מנהלי קרנות הגידור הגדולות לחשוף יותר מידע על הפעילויות ועל האסטרטגיות שלהם ולספק פרטים נוספים על ההשקעות שלהם, לרבות המדינות והתעשיות בהן הן מושקעות, חשיפות מינוף ועוד. מנהלי הקרנות, כצפוי, מתנגדים לכללים אלה וטוענים שחובות הגילוי החדשות יובילו להעמסת מידע מיותר.
סנקציות כלכליות מוטלות על ידי ארצות הברית, האיחוד האירופי ומדינות נוספות מזה זמן רב. הסנקציות שמוטלות בימים אלה כנגד מתנחלים החשודים או שהורשעו באלימות עשויות להיות רק סנונית ראשונה במשטר סנקציות רחב, ויש להבין את השלכותיהן.
החלטת בית המשפט על תחילת תהליכי האכיפה, בנוסף להוראות החוק הכלליות הנאכפות כבר כיום, צפויה להוביל לעליה ממשית באכיפה כנגד חברות העומדות בתנאי הסף של חוק הגנת הפרטיות בקליפורניה (CCPA/CPRA).
מדיניות פרטיות לא ברורה דיה והיעדר שקיפות לגבי איסוף מידע על עובדים הובילו את אובר לתשלום קנס משמעותי.
