עדכוני לקוחות / אכיפה

בעקבות הודעת ארגון ה-FATF, הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור פרסמה הודעה הכוללת את רשימות המדינות והטריטוריות המצויות בסיכון גבוה להלבנת הון, מימון טרור ומימון פרוליפרציה.

רשות ניירות ערך מהדקת את האכיפה על חברות, בייחוד בתחום הנכסים הקריפטוגרפיים, ובודקת לעומק את נהלי ומדיניות חוק איסור הלבנת הון ויישומם.

באופן פרדוקסלי, רשות ניירות ערך מפקחת גם על גופים לא מפוקחים, כדי לוודא שאלה לא חורגים בפעילותם מהתנאים תחתם הם פועלים ללא רישיון. לפיכך, לרשות יש גם סמכות לדרוש מגופים אלה מסמכים ומידע, וחשוב לענות לדרישות אלה בצורה ישרה ומלאה.

המאבק הגלובלי בעבירות הלבנת הון ומימון טרור מוביל גם את ארה"ב ואנגליה לאמץ רגולציה מחמירה בתחום חובות הדיווח ורישום הבעלות של תאגידים, לטובת הגברת השקיפות.

ה-SEC נוקטת בקו של רגולציה דרך אכיפה בתחום ה-NFTs, ויוצרת חוסר ודאות משפטית בתחום. האם רשות ניירות ערך הישראלית תלך בעקבותיה?

ה-SEC מרחיבה את תחולת הוראות ה-FCPA ופותחת בהליכי אכיפה גם נגד חברות לא אמריקאיות שפועלות מחוץ לגבולות ארה"ב ומבצעות פעולות שרק מעלות חשש למעשי שחיתות. חברות ישראליות בעלות פעילות בינלאומית צריכות להכיר את ההוראות ולהיערך בהתאם.

הרשויות בארה"ב מסמנות מגמה משמעותית של הקלות באכיפה כנגד תאגידים שמשתפים פעולה בחקירות, מתעדים מסמכים ומטמיעים תכניות ציות. הדבר נכון גם כלפי חברות ישראליות הפועלות בארה"ב.

רשות ניירות ערך מבקשת להרחיב את סמכויותיה. במידה והצעתה תתקבל יהיו לכך השלכות נרחבות, כאשר לרשות תהיה סמכות לחקור עבירות בעולמות המרמה, השוחד, איסור הלבנת הון ומטבעות קריפטו (שלעמדת הרשות מהווים ניירות ערך).

פעילות בדרך של ביזור פיננסי (Decentralized Finance – DeFi) לא פוטרת מדרישות בתחום מניעת איסור הלבנת הון או ציות לסנקציות. מתברר ש-DeFi נתון לאותם "חוקי כבידה" כמו פרויקטים בתעשייה הפיננסית המסורתית.

בסוף חודש מרץ פרסם משרד המשפטים תיקון לחוק איסור הלבנת הון. התיקון המוצע מבקש להעניק לרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור סמכות פיקוח מקבילה לזו של רשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון בנוגע לנותני שירותים פיננסים (נש"פים) בהיבטי איסור הלבנת הון ומימון טרור.

לראשונה, פרסמה רשות ניירות ערך מהם השיקולים המנחים אותה בקביעת סנקציות לגבי מפרים יחידים ותאגידים בהליך המנהלי. מטרת המודל החדש היא לקדם ענישה אחידה ושוויונית אשר תייצר ודאות רבה יותר אצל המפרים העומדים לדין מנהלי. 

באוקטובר 2019, מועצת האיחוד האירופאי אימצה כללים חדשים להגנה על חושפי שחיתויות במסגרת דירקטיבה חדשה.

באוקטובר 2019 פרסם פרקליט המדינה הנחיה חדשה הנוגעת מדיניות התביעה בבואה לשקול העמדה לדין של תאגיד וכן בגיבוש עמדתה ביחס לדרכי הענישה של תאגידים.