עדכוני לקוחות

לאחרונה הכנסת אישרה תיקון לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים, המסדיר את פעילותן של פלטפורמות אינטרנטיות המתווכות בין אנשים ועסקים לשם הלוואות המונים במתכונת P2P.

ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת אישרה בתחילת יולי 2017 את ביטול תשלומי האגרה לרישום מאגרי מידע ואגרות תקופתיות, אותם נדרש בעל מאגר מידע לשלם.

רשות ההגבלים העסקיים בישראל פרסמה לאחרונה נוסח סופי של ‘גילוי הדעת’ בעניין הסדרי הכתבת מחיר אנכיים (הסדרי “RPM – Resale Price Maintenance”ׂׂ). בגילוי דעת זה הרשות מציגה את עמדתה בנוגע לנסיבות בהן ספק יוכל להכתיב למפיץ או קמעונאי את המחיר שבו יימכר המוצר לחוליה הבאה בשרשרת, מבלי שהדבר ייחשב הסדר כובל אסור.

לאחרונה פרסמה הרשות למשפט טכנולוגיה ומידע הנחייה חדשה העוסקת בפרשנות ויישום הוראות חוק הגנת הפרטיות בעניין דיוור ישיר ושירותי דיוור ישיר. הנחיה זו מבקשת להסדיר, בין היתר, את סוגית ההסכמה לשימוש במידע לצורך דיוור ישיר ושירותי דיוור הישיר.

בחוות דעת משפטית שהגיש היועץ המשפטי לממשלה לבית המשפט העליון לאחרונה במסגרת ערעור שהוגש על-ידי פייסבוק, סבר היועץ המשפטי שחברות זרות (בייחוד כאלה העושות עסקים דרך האינטרנט) לא יכולות להתחמק מהחלת סמכות שיפוט ישראלית, גם אם תנאי השימוש באתרי האינטרנט שלהן קובעים אחרת.

לאחרונה נכנסו לתוקף כללים חדשים המהווים תיקון ועדכון לכללים העיקריים העוסקים בשפכי תעשייה שמקורם במפעלים והמוזרמים למערכת הביוב.

ביוני 2017 אישרה ממשלת ישראל הצעת חוק לתיקון חוק ניירות ערך, למאבק בתחום המסחר הפיננסי באופציות בינאריות.

החלטת בית המשפט החדשה בנושא מיסוי מחירי העברה עלולה לגרום לשינוי מבנה של עסקאות מיזוגים ורכישות ממניות לנכסים.

פסק דין תקדימי של בית המשפט המחוזי בתל אביב קובע כי בנק רשאי לסרב להעניק שירות לחברה העוסקת במטבעות וירטואליים (Virtual Currencies).

חוק המאכערים שפורסם בתחילת אפריל 2017, מנסה לעשות סדר בתופעה של החתמת בעלי דירות על התחייבויות כלפי יזמים ו/או גורמים שונים (מארגנים), אשר אמורים לקדם פרויקטי התחדשות עירונית. החוק נועד בעיקרו להגן על בעלי דירות אשר חותמים על הסכמי טרום התקשרות (הסכמי ארגון), הכוללים סעיף האוסר עליהם להתקשר עם מארגן אחר.

חברות המאוגדות בישראל, מחפשות לא פעם אחר השקעות בחו”ל. ברוב המקרים, ההשקעות מתבצעות דרך הצעות לציבור בבורסות בינלאומיות. ניירות הערך המונפקים על-ידי חברות ישראליות נסחרים ב-NASDAQ, בבורסה בלונדון ובמגוון של בורסות במדינות אחרות, כולל באוסטרליה. הנפקות כאלה, אשר הנן בעלות היגיון רב מבחינה עסקית, מעלות גם סוגיות משפטיות, חלקן מעניינות וחלקן מורכבות למדי.

הרשות לחדשנות (“הרשות”) הודיעה על התקנת הוראות חדשות הנוגעות לתשלום תמלוגים והעברת ידע (“הוראות למתן הרשאה לשימוש בידע מחוץ לישראל” ו-“הוראות לעניין שיעור התמלוגים וכללים לתשלומם”). מדובר בהוראות המהותיות הראשונות שהתקינה הרשות לחדשנות מאז הקמתה בינואר 2016 והעברת פעילות המדען הראשי אליה.

מה דינם של תשלומים שמעניק בעל שליטה בחברה ציבורית מכיסו הפרטי לנושאי משרה עבור עבודתם בחברה? האם רשאי בעל שליטה להבטיח אישית לנושאי משרה בחברה תגמול נוסף שאינו עולה בקנה אחד עם מדיניות התגמול של החברה? – שאלות אלה נדונו לאחרונה בהחלטתו של בית המשפט הכלכלי (מפי כב’ השופטת רות רונן) בעניין דה לנגה נ’ החברה לישראל בע”מ ואח’.

בחודש מרץ 2017 פורסם תיקון לתקנות ניירות ערך (דוחות תקופתיים ומיידיים), , לפיו, “תאגידים קטנים” מדווחים שהציבור אינו מחזיק תעודות התחייבות שהונפקו על ידיהם, יוכלו לפרסם דוחות כספיים על בסיס חצי שנתי. לעניין זה תשמש הגדרת “תאגיד קטן” הקבועה בתקנות האמורות.

בית המשפט המחוזי בתל אביב דחה תביעה שהגישו ענקית המזון נסטלה, ונגד חברת הבת שלה – נספרסו, נגד חברת אספרסו קלאב הישראלית, בטענה להפרת זכויות יוצרים, הפרת סימן מסחר, תחרות בלתי הוגנת וגרימת נזק למוניטין של נספרסו.

וועדת חוק חוקה ומשפט אישרה לאחרונה את תקנות הגנת הפרטיות (אבטחת מידע), התשע”ז – 2017, שבהן נקבעו נורמות חדשות ומקיפות לפעילותם של מי שמנהלים או מחזיקים במאגרי מידע בכל הנוגע לנהלי אבטחת מידע. למעשה, התקנות נוגעות לגופים רבים במשק הישראלי, בין אם מדובר בעסקים קטנים המנהלים מידע על לקוחותיהם ובין אם מדובר בתאגידי ענק.

לאחרונה, נושא האפליה בשוק העבודה בכלל ונושא הגילנות בפרט, תופס יותר ויותר מקום בדיון הציבורי. בהקשר זה, מצאנו לנכון להביא לידיעתכם פסק דין שניתן לאחרונה על ידי בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב בעניין בת שבע שמחי נ’ מוצרי מעברות בע”מ, הנוגע לנושא זה.

לאחרונה, ניתן פסק דין תקדימי ומשמעותי, על ידי בית המשפט העליון בנושא הביקורת השיפוטית שיש להחיל על החלטות עסקיות בחברה.

פסק הדין מאמץ באופן רשמי את כלל “שיקול הדעת העסקי” במשפט הישראלי באשר לסטנדרט הביקורת שיש להחיל על החלטות דירקטוריון. כן נקבע בפסק הדין כי יש מקום לאמץ גם את כלל ה”בחינה המוגברת” בנסיבות בהן כלל שיקול הדעת העסקי אינו מספק מענה הולם. בנוסף, עוסק פסק הדין בנושאים שטרם זכו להתייחסות בית המשפט ובהם סוגיות של חלוקת דיבידנד, רכישה ממונפת, חובות נושאי משרה בחברה והיחס ביניהם.

במסגרת הנחיה חדשה שפרסם לאחרונה רשם מאגרי המידע ברשות למשפט טכנולוגיה ומידע, גופים כגון ספקי שירותים אשר שומרים הקלטות משיחות טלפון או תכתובות צ’ט עם לקוחותיהם, יאלצו לאפשר ללקוחותיהם (נושאי המידע) לעיין גם במידע מסוג זה, על פי זכות העיון הקבועה בחוק הגנת הפרטיות והתקנות שהותקנו מכוחו.

רשות ההגבלים העסקיים הודיעה על כוונתה להטיל עיצום כספי בסך של 25,640,000 ש”ח על יינות ביתן– בשל הפרת תנאי המיזוג בינה לבין רשת מגה.