בית · עדכוני לקוחות · רגולציה
בית המשפט המחוזי אישר לאחרונה בקשה לאישור תובענה ייצוגית הנוגעת לאופן הצגת המחיר בעסקה בתשלומים והריבית המגולמת באותה הצעה. ההחלטה רלוונטית לבתי עסק רבים, אשר מבקשים לגבות תוספת מחיר, כאשר הם מאפשרים ללקוח פריסה של העסקה לתשלומים.
בשנים האחרונות, ועם התרחבות הפרקטיקה של עבודה מרחוק, ניכרת עלייה בשימוש בכלים טכנולוגיים של מעסיקים לניטור מיקום עובדיהם. הרשות להגנת הפרטיות עדכנה לאחרונה המלצות הנוגעות באיסוף נתונים מרכבי העובדים.
הרגולציה באמצעות אכיפה (regulation by enforcement) מגבשת מבחנים כדי להחליט אלו נכסים קריפטוגרפיים עונים על ההגדרה של “נייר ערך” בעניין XPR – מטבע הקריפטו.
ההסדר החדש להעברת מידע של אזרחי האיחוד לארצות הברית מציע לחברות – אירופאיות וזרות – מנגנון פשוט יותר להכרה בנהלי הפרטיות שלהם כתואמים ל-GDPR.
על מי האחריות לשמור על פרטיות מידע שטכנולוגיות אלה אוספות? תביעה ייצוגית חדשה בקליפורניה מתווספת לשורה של תביעות שעשויות להבהיר שאלות אלה.
מעסיקים המבקשים לעקוב אחר עובדיהם באמצעים טכנולוגיים חייבים להקפיד על ניסוח מדיניות ברורה, יידוע, ושימוש סביר ומידתי באמצעים אלה, כדי להגן על פרטיות עובדיהם ולהמנע מחשיפות.
לישראל אין כיום מסגרת רגולטורית כללית מחייבת לאישור עסקאות הנוגעות לביטחון לאומי. כתוצאה מכך, גופים זרים יכולים לקנות ולמכור נכסים וניירות ערך בישראל ללא הגבלה – בדרך כלל. הוועדה המפקחת, שקמה ב-2019, מסדירה רק חלק מהסוגיות המתעוררות, ויש לשקול את סמכויותיה לפני כניסה לעסקת השקעה עם גורמים זרים.
קנס בסך של 1.2 מיליארד יורו הוטל על Meta לאחר שנקבע כי החברה ביצעה העברת מידע פרטי של מיליוני משתמשים מהאיחוד האירופאי לארצות הברית באופן שיטתי ובניגוד להוראות החוק האירופי.
הוראות חדשות קובעות את המסגרת הרגולטורית למתן שירותי תשלום, מבקשות לעודד כניסת שחקנים חדשים לשוק ותוך מתן הגנה נרחבת לצרכנים. החוק יחול על חברות המעניקות שירותי תשלום, נותני שרותי אשראי, חברות סליקה, ועוד.
כדי להתמודד עם היצע נמוך של שירותי ייעוץ השקעות או ניהול תיקים באמצעות ממשקים טכנולוגים, רשות ניירות ערך פרסמה הצעה לתיקון ההוראה בשני תחומים עיקריים: שירותי איתותים ומסחר חברתי. שני שירותים אלה נשענים על מדיה דיגיטלית.
התקנות מעניקות מספר זכויות עודפות לנשואי המידע הרלוונטיים, כאשר במאגר המידע יש מידע שהועבר מהאזור הכלכלי האירופאי לישראל, ובין היתר את זכות מחיקת מידע וזכות עיון רחבה יותר של נושא המידע.
פרסום השאלון מתכתב עם המגמה העולמית ועם חשיבות הנושא עבור משקיעים. השאלון פותח לאחר בחינה של שאלונים דומים מרחבי העולם והותאם לחברות הנסחרות בבורסה לניירות ערך בתל אביב.
ניהול מעקב אחרי פליטות גזי חממה חשוב לא רק לשמירה על איכות הסביבה, אלא שיש לו יתרונות מסחריים אחרים, כמו מעקב על הוצאות הכרוכות באנרגיה ובשרשרת האספקה, והשתלבות בשווקי המסחר הפחמן.
חודשים ספורים אחרי שתוכנת ChatGPT הפכה לבת בית אצל מיליוני משתמשים, מתחילות לצוץ תביעות הקשורות בפרטיות ובאבטחת המידע של המשתמשים בה. המסקנות מתביעות אלה רלוונטיות לכל החברות העוסקות בפיתוח ובהטמעת טכנולוגיות AI.
על אף המודעות הגוברת והצעדים הננקטים לצורך צמצום פליטות גזי החממה (כחלק מההתחייבויות של ישראל במסגרת הסכם פריז), חוק ההסדרים המתגבש עשוי להחזיר את החקיקה הסביבתית אחורנית ולהוביל לפגיעה בשמירה על האוכלוסייה מפני מפגעי הסביבה.
ככל שהבינה המלאכותית חודרת ליותר תחומים בחיים הפרטיים והציבוריים, כך גובר הצורך להסדיר את השימושים של הטכנולוגיה. ברחבי העולם כבר קיימות רגולציות שונות בתחום, ואלה הולכות ומתקדמות בקצב מהיר.
רשות ניירות ערך פרסמה לאחרונה הצעה לשורת תיקוני חקיקה הקשורים לתחום של נכסים דיגיטליים (קריפטוגרפיים), שהשלכותיה חורגות מתחום הנכסים הדיגיטליים ושאינה נושאת בשורה של ממש למיזמי הקריפטו הישראליים.
חברות סייבר ישראליות הפועלות באירופה חשופות לרגולציות ה-GDPR למרות שהן רשומות בישראל, ואפילו אם המידע שהן אוספות לא מעובד או מאוחסן באירופה.
תיקון חוק הגנת הצרכן, הידוע כ”חוק אל תתקשר אלי” מטיל אחריות על העוסק שהמוצר או השירות שלו מוצע בפניה השיווקית, גם כאשר הפניה נעשה בפועל על-ידי צד שלישי.
