בית · עדכוני לקוחות · רגולציה
כדי להתמודד עם היצע נמוך של שירותי ייעוץ השקעות או ניהול תיקים באמצעות ממשקים טכנולוגים, רשות ניירות ערך פרסמה הצעה לתיקון ההוראה בשני תחומים עיקריים: שירותי איתותים ומסחר חברתי. שני שירותים אלה נשענים על מדיה דיגיטלית.
התקנות מעניקות מספר זכויות עודפות לנשואי המידע הרלוונטיים, כאשר במאגר המידע יש מידע שהועבר מהאזור הכלכלי האירופאי לישראל, ובין היתר את זכות מחיקת מידע וזכות עיון רחבה יותר של נושא המידע.
פרסום השאלון מתכתב עם המגמה העולמית ועם חשיבות הנושא עבור משקיעים. השאלון פותח לאחר בחינה של שאלונים דומים מרחבי העולם והותאם לחברות הנסחרות בבורסה לניירות ערך בתל אביב.
ניהול מעקב אחרי פליטות גזי חממה חשוב לא רק לשמירה על איכות הסביבה, אלא שיש לו יתרונות מסחריים אחרים, כמו מעקב על הוצאות הכרוכות באנרגיה ובשרשרת האספקה, והשתלבות בשווקי המסחר הפחמן.
חודשים ספורים אחרי שתוכנת ChatGPT הפכה לבת בית אצל מיליוני משתמשים, מתחילות לצוץ תביעות הקשורות בפרטיות ובאבטחת המידע של המשתמשים בה. המסקנות מתביעות אלה רלוונטיות לכל החברות העוסקות בפיתוח ובהטמעת טכנולוגיות AI.
על אף המודעות הגוברת והצעדים הננקטים לצורך צמצום פליטות גזי החממה (כחלק מההתחייבויות של ישראל במסגרת הסכם פריז), חוק ההסדרים המתגבש עשוי להחזיר את החקיקה הסביבתית אחורנית ולהוביל לפגיעה בשמירה על האוכלוסייה מפני מפגעי הסביבה.
ככל שהבינה המלאכותית חודרת ליותר תחומים בחיים הפרטיים והציבוריים, כך גובר הצורך להסדיר את השימושים של הטכנולוגיה. ברחבי העולם כבר קיימות רגולציות שונות בתחום, ואלה הולכות ומתקדמות בקצב מהיר.
רשות ניירות ערך פרסמה לאחרונה הצעה לשורת תיקוני חקיקה הקשורים לתחום של נכסים דיגיטליים (קריפטוגרפיים), שהשלכותיה חורגות מתחום הנכסים הדיגיטליים ושאינה נושאת בשורה של ממש למיזמי הקריפטו הישראליים.
חברות סייבר ישראליות הפועלות באירופה חשופות לרגולציות ה-GDPR למרות שהן רשומות בישראל, ואפילו אם המידע שהן אוספות לא מעובד או מאוחסן באירופה.
תיקון חוק הגנת הצרכן, הידוע כ"חוק אל תתקשר אלי" מטיל אחריות על העוסק שהמוצר או השירות שלו מוצע בפניה השיווקית, גם כאשר הפניה נעשה בפועל על-ידי צד שלישי.
פעילות בדרך של ביזור פיננסי (Decentralized Finance – DeFi) לא פוטרת מדרישות בתחום מניעת איסור הלבנת הון או ציות לסנקציות. מתברר ש-DeFi נתון לאותם "חוקי כבידה" כמו פרויקטים בתעשייה הפיננסית המסורתית.
התקנות, שנועדו להגן על מעמד התאימות לו זכתה ישראל לפי החלטת הנציבות האירופאית בשנת 2011, יחייבו גופים להגן על מידע שהגיע לישראל מהאזור הכלכלי האירופי, קרי, ממדינות האיחוד האירופי וכן מאיסלנד, נורווגיה וליכטנשטיין.
על פי טיוטה שפרסמה רשות ניירות ערך, בעלי היתר להצעת שירותי מסחר בישראל ידרשו לפקח על פעילותם של משווקים מטעמם. כך למשל, יבצעו הליכי בדיקת נאותות ביחס אליהם, ידרשו לוודא שאינם מפירים את הוראות החוק, ידרשו להעביר לרשות רשימה של המשווקים הפועלים מטעמם ועוד.
לגישת הרשות להגנת הפרטיות, על המעסיק להימנע מלאסוף מידע רפואי נרחב שאינו רלוונטי לעבודה או למשרה שבה מדובר. המעסיק צריך להיות מסוגל להצביע על הרלוונטיות הישירה של המידע למשרה האמורה. רלוונטיות זו צריכה להיבחן על פי קנה מידה אובייקטיבי והכללים המשפטיים הנוגעים לסבירות ומידתיות. כלומר, עד כמה, ואם בכלל, המידע רלוונטי לעבודה או למשרה.
לאחרונה פרסמה הרשות להגנת הפרטיות מסמך להתייעצות עם הציבור בנושא "הגנה על פרטיות מטופלים בהעברת מידע רפואי באמצעות מכשירים דיגיטליים ותוכנות לא ייעודיות". במסמך הרשות מציינת כי האחריות לשמירת המידע הרפואי חלה על המוסד הרפואי כבעל המאגר.
בית המשפט קבע לאחרונה כי הפרט זכאי להגיש תובענה ייצוגית בגין נזק הנגרם לו ממפגעים סביבתיים ובפרט מזיהום אוויר, שכן תובענות ייצוגיות סביבתיות מהוות אמצעי אפקטיבי במלחמה בעבירות הנוגעות לאיכות הסביבה (וזאת יחד עם אמצעים מנהליים ואכיפה אזרחית).
ההמלצות נוגעות לתשלום הכופר עצמו, להיבטים הפליליים של התשלום ולנושא פרסום האירועים בתקשורת.
בניסיון להקל על חברות פינטק לפעול בארץ, אישרה וועדת הכספים תקנות למתן פטור מחובת רישוי לשורה של גופים העוסקים במתן אשראי או שירותים פיננסיים. הפטור החדש דומה לפטור שנקבע כהוראת השעה ושהיה בתוקף עד ה-31 בדצמבר 2021, אך כולל גם מספר חידושים מעניינים.
רשות שוק ההון מבקשת להדק את הפיקוח על תחום נכסי הקריפטו, נוכח התרסקות חברת צלסיוס.
