חדשות ועדכונים / אירית ברודסקי

התשלום הגבוה חוסך ממטא קביעה רשמית של הרשות כי הפרה את חוק התחרות כשלא דיווחה על מיזוג, ומהווה "תמרור אזהרה" לתאגידים בינלאומיים אחרים, שאולי אינם מכירים די הצורך לדווח על מיזוג בשל קיומו של מונופולין.

בשבוע האחרון פרסמה הממונה על התחרות מספר הודעות מיוחדות על רקע המצב הביטחוני השורר במדינה, במטרה להקל על גורמים עסקיים בשעת חירום זו.

התבטאויות פומביות של חברות ציבוריות עשויות לחשוף אותן לחקירות או סנקציות של רשות התחרות. המתח בין חובת הדיווח לרצון לשמור על שוק תחרותי ייפתר רק באמצעות הנחיות ברורות של הרגולטורים.

החלטה דרמטית חדשה התקבלה במסגרת התיקון לחוק התחרות הכלכלית, עוסקת באיסור פגיעה ביבוא מקביל. התיקון החדש מטיל איסורים שונים על יבואן ישיר, בלא קשר למעמדו בשוק הרלוונטי.

 

כחלק משורת צעדי מאבק ביוקר המחיה, הממונה על התחרות נוקטת לראשונה בצעדי אכיפה רוחביים בגין הפרת חוק המזון בידי ספקי מזון גדולים. בין היתר אוסר חוק המזון על הסדרים מסחריים שונים בין ספקי מזון לבין קמעונאים, שעלולים לחסום תחרות מצד ספקים או קמעונאים קטנים. 

פסק הדין שנתן בית המשפט העליון לאחרונה, בקשר עם תובענה ייצוגית שהוגשה כנגד תנובה בעניין תמחור מופרז ובלתי הוגן של גבינת קוטג', מלמד על כך שלמרות התהודה לה זכה פסק הדין בעניין קוקה קולה, בתי המשפט לא יקבלו תובענות כאלה, אלא במקרים חריגים ביותר.

רשות התחרות מחמירה מדיניותה כלפי הכתבת מחיר אנכית (RPM) ומגבירה את האכיפה במישור זה, וזאת על מנת להגביר את התחרותיות בשוק.

הממשלה ממשיכה לתקן את חוק התחרות מתוך כוונה לרסן את יוקר המחייה. על הכוונת: יבואנים ישירים, שעם קבלת התיקונים יעמדו תחת ביקורת קפדנית. לתקנות החדשות צפויות להיות השלכות על התקשרויות מסחריות בין היבואן הישיר לבין גורמים כגון היצרן בחו"ל או הקמעונאי בישראל. 

משרד האוצר ורשות התחרות מקדמים במסגרת חוק ההסדרים מגבלות משמעותיות על יבואנים וספקים של מותגים גדולים, במטרה לצמצם את הריכוזיות ולהגביר את התחרות בשוק המזון והטואלטיקה בישראל.

לגישת רשות התחרות, סמכותה לדרוש נתונים ומידע אינה מוגבלת לחברות ישראליות, וגם חברות זרות ללא זיקה לישראל כפופות לסמכות זו ולקנסות בגין הפרת החובה. 

בתי המשפט המחוזיים כבר הכירו באפשרות לתבוע מונופול בגין גביית מחיר מופרז בלתי הוגן, אולם, הכרת בית המשפט העליון בעילת תביעה זו סותמת על הגולל על טענות אפשריות של נתבעים כי יש להתנגד לעצם קיומה.

המתכונת החדשה מבשרת צמצום בהיקף העסקאות החייבות בדיווח והכבדה ניכרת על צדדים לעסקאות החייבות בדיווח, גם במיזוגים שאינם מעלים כל חשש תחרותי.

פרסום טיוטת גילוי הדעת החדש בא על רקע תיקון פטור הסוג להסדרים שאינם אופקיים לפני מספר חודשים. בעקבות אותו תיקון יכולים כיום לחסות תחת הפטור גם הסדרים הכוללים כבילות מחיר. בין אותם הסדרים נמצא גם הסדרי הכתבת מחיר אנכית (Resale Price Maintenance – RPM). מדובר בהסדרים שבמסגרתם ספק טובין מכתיב לגורם הנמצא בשלב עוקב בשרשרת האספקה – מפיץ או קמעונאי – את מחיר המכירה של הטובין.

בדצמבר 2021 דחה בית המשפט המחוזי בירושלים שתי בקשות לאישור תובענה כייצוגית כנגד תנובה בעילת תמחור מופרז. הבקשה, והדחייה, הן שתיהן חלק ממחלוקת חריפה ורבת שנים בשאלה האם האיסור על גביית מחיר "בלתי הוגן" על-ידי בעל מונופולין חל על תמחור מופרז.

לראשונה בישראל, יינקטו הליכי אכיפה נגד בעל מונופולין בגין ניצול מעמדו לרעה באמצעות קביעת מחיר גבוה בלתי הוגן. בכוונת הרשות להטיל (בכפוף לשימוע) עיצום כספי בגובה 8 מיליון שקלים על חברת MBI פארמה בע"מ וכן עיצומים אישיים על שני נושאי משרה בחברה (בגובה כ-600 אלף שקלים לכל אחד), בגין קביעת מחיר גבוה ובלתי הוגן בקשר ל"לידיאנט", תרופה מצילת חיים לחולי  CTX (מחלה גנטית חשוכת מרפא) המשווקת ע"י MBI בישראל.