חדשות ועדכונים / אבישי קליין

בית המשפט קבע כי רשת ההמבורגרים מקדונלד'ס תפצה את כתבת הצרכנות של חדשות 12, מעין פרתי, בסכום של 40,000 ש"ח, בשל שימוש שעשתה הרשת בשמה של הכתבת, ללא הסכמתה, במסגרת מסע פרסום לגלידה שמכרה הרשת.

טיוטת החוק גובשה במשך קצת יותר משנתיים, ומציעה לקבוע סטנדרט כלל-אמריקאי לפרטיות ואבטחת מידע, במטרה להעצים את יכולתם של האזרחים לשלוט במידע הפרטי שלהם, מתוקף זכותם לפרטיות.

הרשות הצרפתית להגנה על מידע קונסת תאגיד בגין פגמים שנפלו בהליך איסוף המידע והשגת ההסכמה לשימוש במידע, על אף שהתהליך בוצע על ידי גורם צד שלישי, וזאת בשל אי עמידה בהנחיות ה-.GDPR

חוק הבינה המלאכותית חל, בדומה לחקיקה כלל-אירופאית אחרת, גם על חברות שאינן מאוגדות באיחוד האירופאי אלא רק מציעות בו שירותים, ולפיכך, הוא עשוי לחול גם על חברות ישראליות המציעות שירותים באירופה.

נושא זכויות היוצרים וההגנה עליהן מצוי בליבת השימוש של חברות העושות שימוש בטכנולוגיית בינה מלאכותית. על-כן, חשוב לוודא, שככל שקיימים הסכמים בין שחקנים שונים במשק ובין ספקי טכנולוגיית בינה מלאכותית, אלה יכללו הוראות המגינות על אותם .שחקנים מפני טענות משפטיות ביחס לזכויות היוצרים

החלטת בית המשפט על תחילת תהליכי האכיפה, בנוסף להוראות החוק הכלליות הנאכפות כבר כיום, צפויה להוביל לעליה ממשית באכיפה כנגד חברות העומדות בתנאי הסף של חוק הגנת הפרטיות בקליפורניה (CCPA/CPRA).

מדיניות פרטיות לא ברורה דיה והיעדר שקיפות לגבי איסוף מידע על עובדים הובילו את אובר לתשלום קנס משמעותי.

המגמות שנראו ב-2023 וודאי ימשיכו ויעמיקו ב-2024, עם רגולציה הולכת ומתפתחת על כלי AI, סוגיות חדשניות של פרטיות ואבטחת מידע וניסיון של רשויות בארץ ובעולם להדביק את הקצב בו הטכנולוגיה משתנה ומשנה את פני העולם העסקי.

בעוד שכלי AI יכולים לתרום תרומה משמעותית לעסקים, גם אם אינם טכנולוגיים, חשוב להכיר היטב את החשיפות שכלים אלה עשויים לייצר, כדי לבצע בחינה והטמעה באופן חוקי ושקוף.

המתח בין שמירה על זכויות יוצרים של יוצרי תוכן לבין פיתוח של פלטפורמות AI מגיע שוב לפתחם של בתי המשפט. האם רגולציה מתאימה תוכל ליישב בין הצרכים השונים?

בית הדין לעבודה הכיר בהתפטרות עובדת כהתפטרות בדין מפוטרת בשל הצבת מצלמות סביב עמדת עבודתה, באופן שאינו תואם את הנחיות הרשות להגנת הפרטיות ואת הלך הרוח של בית הדין בעניינים אלה.

החוק יפקח על חברות המייצרות ומספקות מכשירים חכמים (מכשירי IoT), ועל חברות המטפלות במידע שמכשירים אלה אוספים, ויחייב אותן לשורה של חובות שמטרתן שמירה על פרטיות הצרכנים.

תקנות חדשות נוסחו על רקע מצב המלחמה בו נמצאת מדינת ישראל, ועל רקע עליה בהיקף ובאיכות מתקפות הסייבר כנגד גופים אזרחיים.

אדם שנכנס לגבולות הארץ וסמים בכליו, ביקש לחשוף את השימוש של משטרת ישראל בכלי AI שהביאו להכללתו ברשימה של חשודים כבלדרי סמים. הביקורת שמתח בית המשפט על המשטרה מבהירה – גם אם מערכת ה-AI מובילה לזיהוי נכון או להחלטות מדוייקות – המנגנון שלה צריך להיות ברור, בר הסברה ונגיש לביקורת. 

החוק החדש הוא חלק מגל חקיקה אירופאי המבקש להגן על ילדים מפני תכנים שאינם תואמי גיל, ניצול וסכנות אחרות הנובעות מהעולם המקוון.

ארה"ב מבקשת לקבוע כללים לפיתוח ושימוש בטוח של בינה מלאכותית כדי להסדיר את פעילות הממשל ולבסס את ההובלה שלה בתחום ה-AI והרגולציה שלו.

מצב החירום שבו נתונה מדינת ישראל בימים האחרונים מחייב את כולנו להתמודדות ייחודית ומורכבת. כחלק מהתמודדות זו, חברות וארגונים רבים במשק העבירו את עובדיהן לעבודה מהבית, המחייבת חידוד נהלים הקשורים בשמירה על פרטות והגנה על מידע עסקי.

טיוטה חדשה של רשות הפרטיות מניחה את האחריות לקיום חובות אלה על כתפי הדירקטוריון, לרבות את החובה למנות אחראי שיהיה אמון על ביצוע הדרישות.

למי שייכות זכויות יוצרים על תמונה שנוצרה באמצעות בינה מלאכותית? ליוצר, לטכנולוגיה או לאף אחד? הפסיקה האחרונה בארה"ב קושרת בין הזכות להגנה בהקשר זה לבין מידת המעורבות ביצירה.

בשנים האחרונות, ועם התרחבות הפרקטיקה של עבודה מרחוק, ניכרת עלייה בשימוש בכלים טכנולוגיים של מעסיקים לניטור מיקום עובדיהם. הרשות להגנת הפרטיות עדכנה לאחרונה המלצות הנוגעות באיסוף נתונים מרכבי העובדים.

ההסדר החדש להעברת מידע של אזרחי האיחוד לארצות הברית מציע לחברות - אירופאיות וזרות - מנגנון פשוט יותר להכרה בנהלי הפרטיות שלהם כתואמים ל-GDPR.

 

על מי האחריות לשמור על פרטיות מידע שטכנולוגיות אלה אוספות? תביעה ייצוגית חדשה בקליפורניה מתווספת לשורה של תביעות שעשויות להבהיר שאלות אלה.

מעסיקים המבקשים לעקוב אחר עובדיהם באמצעים טכנולוגיים חייבים להקפיד על ניסוח מדיניות ברורה, יידוע, ושימוש סביר ומידתי באמצעים אלה, כדי להגן על פרטיות עובדיהם ולהמנע מחשיפות. 

קנס בסך של 1.2 מיליארד יורו הוטל על Meta לאחר שנקבע כי החברה ביצעה העברת מידע פרטי של מיליוני משתמשים מהאיחוד האירופאי לארצות הברית באופן שיטתי ובניגוד להוראות החוק האירופי.

 

התקנות מעניקות מספר זכויות עודפות לנשואי המידע הרלוונטיים, כאשר במאגר המידע יש מידע שהועבר מהאזור הכלכלי האירופאי לישראל, ובין היתר את זכות מחיקת מידע וזכות עיון רחבה יותר של נושא המידע.

 

חודשים ספורים אחרי שתוכנת ChatGPT הפכה לבת בית אצל מיליוני משתמשים, מתחילות לצוץ תביעות הקשורות בפרטיות ובאבטחת המידע של המשתמשים בה. המסקנות מתביעות אלה רלוונטיות לכל החברות העוסקות בפיתוח ובהטמעת טכנולוגיות AI.

ככל שהבינה המלאכותית חודרת ליותר תחומים בחיים הפרטיים והציבוריים, כך גובר הצורך להסדיר את השימושים של הטכנולוגיה. ברחבי העולם כבר קיימות רגולציות שונות בתחום, ואלה הולכות ומתקדמות בקצב מהיר.

חברות סייבר ישראליות הפועלות באירופה חשופות לרגולציות ה-GDPR למרות שהן רשומות בישראל, ואפילו אם המידע שהן אוספות לא מעובד או מאוחסן באירופה.