בית · עדכוני לקוחות · שוק הון
לאחר קבלת הערות הציבור, רשות ניירות ערך מפרסמת הצעת חוק מתוקנת המבקשת לאסדר את תחום הנכסים הדיגיטליים.
הרגולציה באמצעות אכיפה (regulation by enforcement) מגבשת מבחנים כדי להחליט אלו נכסים קריפטוגרפיים עונים על ההגדרה של "נייר ערך" בעניין XPR – מטבע הקריפטו.
בשנים האחרונות הולך וגדל מספרן של חברות ציבוריות שמבנה הבעלות בהן מבוזר, כלומר – שאין בהן בעל שליטה. תיקון חדש קובע סט כללים חדש להבטחת ניהול תקין של חברות אלו ולהגנה על המשקיעים, משנה את כללי המשטר התאגידי בחברות בעלות מבנה החזקות מבוזר.
ה-SEC מרחיבה את תחולת הוראות ה-FCPA ופותחת בהליכי אכיפה גם נגד חברות לא אמריקאיות שפועלות מחוץ לגבולות ארה"ב ומבצעות פעולות שרק מעלות חשש למעשי שחיתות. חברות ישראליות בעלות פעילות בינלאומית צריכות להכיר את ההוראות ולהיערך בהתאם.
הרשויות בארה"ב מסמנות מגמה משמעותית של הקלות באכיפה כנגד תאגידים שמשתפים פעולה בחקירות, מתעדים מסמכים ומטמיעים תכניות ציות. הדבר נכון גם כלפי חברות ישראליות הפועלות בארה"ב.
כדי להתמודד עם היצע נמוך של שירותי ייעוץ השקעות או ניהול תיקים באמצעות ממשקים טכנולוגים, רשות ניירות ערך פרסמה הצעה לתיקון ההוראה בשני תחומים עיקריים: שירותי איתותים ומסחר חברתי. שני שירותים אלה נשענים על מדיה דיגיטלית.
פרסום השאלון מתכתב עם המגמה העולמית ועם חשיבות הנושא עבור משקיעים. השאלון פותח לאחר בחינה של שאלונים דומים מרחבי העולם והותאם לחברות הנסחרות בבורסה לניירות ערך בתל אביב.
ההתייחסות המעמיקה לתחום הנכסים הדיגיטליים בתכנית הכלכלית 2023-2024 כוללת פרק לקידום הרגולציה בנכסים דיגטליים, התייחסות למטבעות יציבים, לסוגיות מיסוי, למערכת הבנקאית, להתאגדויות DAO ועוד.
רשות ניירות ערך פרסמה לאחרונה הצעה לשורת תיקוני חקיקה הקשורים לתחום של נכסים דיגיטליים (קריפטוגרפיים), שהשלכותיה חורגות מתחום הנכסים הדיגיטליים ושאינה נושאת בשורה של ממש למיזמי הקריפטו הישראליים.
רשות ניירות ערך מבקשת להרחיב את סמכויותיה. במידה והצעתה תתקבל יהיו לכך השלכות נרחבות, כאשר לרשות תהיה סמכות לחקור עבירות בעולמות המרמה, השוחד, איסור הלבנת הון ומטבעות קריפטו (שלעמדת הרשות מהווים ניירות ערך).
פעילות בדרך של ביזור פיננסי (Decentralized Finance – DeFi) לא פוטרת מדרישות בתחום מניעת איסור הלבנת הון או ציות לסנקציות. מתברר ש-DeFi נתון לאותם "חוקי כבידה" כמו פרויקטים בתעשייה הפיננסית המסורתית.
על פי טיוטה שפרסמה רשות ניירות ערך, בעלי היתר להצעת שירותי מסחר בישראל ידרשו לפקח על פעילותם של משווקים מטעמם. כך למשל, יבצעו הליכי בדיקת נאותות ביחס אליהם, ידרשו לוודא שאינם מפירים את הוראות החוק, ידרשו להעביר לרשות רשימה של המשווקים הפועלים מטעמם ועוד.
רשות שוק ההון מבקשת להדק את הפיקוח על תחום נכסי הקריפטו, נוכח התרסקות חברת צלסיוס.
המשך ההתפתחות והצמיחה בתחום הנכסים הדיגיטליים דורש שירותי נאמן משמורת אמינים ומפוקחים.
בסוף חודש יוני העבירה הכנסת בקריאה ראשונה תיקון לחוק החברות, שמטרתו חיזוק הממשל התאגידי בחברות ציבוריות שאין בהן בעל שליטה. התיקון המוצע, אשר קובע סט כללים חדש להבטחת ניהול תקין של חברות אלו ולהגנה על המשקיעים, משנה את כללי המשטר התאגידי בחברות בעלות מבנה החזקות מבוזר.
במסגרת זו, מוצע לתקן את הגדרת השליטה שבחוק ניירות ערך בדרך של הפחתת רף חזקת השליטה בחברה ל-25%, כאשר אין בעל מניות אחר המחזיק בלמעלה מ-50%. הרחבת הגדרת השליטה כאמור תפחית למעשה, את כמות החברות שייחשבו כחברות ללא גרעין שליטה.
הסעיף החדש קובע כי שירותי תשלום בנקאיים אגב פעילות במטבע וירטואלי מוגדרים כפעילות בסיכון גבוה, ומחוייבים באמצעי בקרה מוגברים. בנוסף, וכדי למנוע מראש מתאגידים בנקאיים לסרב באופן גורף לאפשר פעילות בכספים שמקורם בקריפטו, הסעיף קובע כי עליהם לגבש מדיניות ונהלים שיאפשרו להם לתת שירותים בנקאיים בכספים אלה.
המדריך שפרסמה רשות ניירות ערך מעניק מענה ראשוני לתאגידים בדרך להנפקה ראשונה ועונה על שאלות ראשוניות חשובות ומהותיות.
בסוף חודש מרץ פרסם משרד המשפטים תיקון לחוק איסור הלבנת הון. התיקון המוצע מבקש להעניק לרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור סמכות פיקוח מקבילה לזו של רשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון בנוגע לנותני שירותים פיננסים (נש"פים) בהיבטי איסור הלבנת הון ומימון טרור.
על פי הפרסום, הגילוי המורחב נדרש כדי לאפשר לבעלי המניות הבנה מעמיקה של נסיבות ההחלפה או המינוי.
