כיוון שמצב לחימה בישראל לא נחשב כוח עליון, המחוקק והרגולטור ממליצים לנהל דיאלוג בתום לב על תנאי החוזה – במידה שמצב החירום לא מאפשר למלא אחר כל הסעיפים שבו. לצד זה, הכנסת חוקקה את חוק דחיית מועדים, המאפשר לזכאים דחייה של קיום הסכמים בתנאים מסויימים.

בית המשפט המחוזי אישר לאחרונה בקשה לאישור תובענה ייצוגית הנוגעת לאופן הצגת המחיר בעסקה בתשלומים והריבית המגולמת באותה הצעה. ההחלטה רלוונטית לבתי עסק רבים, אשר מבקשים לגבות תוספת מחיר, כאשר הם מאפשרים ללקוח פריסה של העסקה לתשלומים.

לישראל אין כיום מסגרת רגולטורית כללית מחייבת לאישור עסקאות הנוגעות לביטחון לאומי. כתוצאה מכך, גופים זרים יכולים לקנות ולמכור נכסים וניירות ערך בישראל ללא הגבלה – בדרך כלל. הוועדה המפקחת, שקמה ב-2019, מסדירה רק חלק מהסוגיות המתעוררות, ויש לשקול את סמכויותיה לפני כניסה לעסקת השקעה עם גורמים זרים.

הוראות חדשות קובעות את המסגרת הרגולטורית למתן שירותי תשלום, מבקשות לעודד כניסת שחקנים חדשים לשוק ותוך מתן הגנה נרחבת לצרכנים. החוק יחול על חברות המעניקות שירותי תשלום, נותני שרותי אשראי, חברות סליקה, ועוד.

תיקון חוק הגנת הצרכן, הידוע כ"חוק אל תתקשר אלי" מטיל אחריות על העוסק שהמוצר או השירות שלו מוצע בפניה השיווקית, גם כאשר הפניה נעשה בפועל על-ידי צד שלישי.

לגישת הרשות להגנת הפרטיות, על המעסיק להימנע מלאסוף מידע רפואי נרחב שאינו רלוונטי לעבודה או למשרה שבה מדובר. המעסיק צריך להיות מסוגל להצביע על הרלוונטיות הישירה של המידע למשרה האמורה. רלוונטיות זו צריכה להיבחן על פי קנה מידה אובייקטיבי והכללים המשפטיים הנוגעים לסבירות ומידתיות. כלומר, עד כמה, ואם בכלל, המידע רלוונטי לעבודה או למשרה.

לאחרונה פרסמה הרשות להגנת הפרטיות מסמך להתייעצות עם הציבור בנושא "הגנה על פרטיות מטופלים בהעברת מידע רפואי באמצעות מכשירים דיגיטליים ותוכנות לא ייעודיות". במסמך הרשות מציינת כי האחריות לשמירת המידע הרפואי חלה על המוסד הרפואי כבעל המאגר.

בניסיון להקל על חברות פינטק לפעול בארץ, אישרה וועדת הכספים תקנות למתן פטור מחובת רישוי לשורה של גופים העוסקים במתן אשראי או שירותים פיננסיים. הפטור החדש דומה לפטור שנקבע כהוראת השעה ושהיה בתוקף עד ה-31 בדצמבר 2021, אך כולל גם מספר חידושים מעניינים.

ההמלצות נוגעות לתשלום הכופר עצמו, להיבטים הפליליים של התשלום ולנושא פרסום האירועים בתקשורת.

רשות שוק ההון מבקשת להדק את הפיקוח על תחום נכסי הקריפטו, נוכח התרסקות חברת צלסיוס.

ההכרזה בדבר עצמאות הרשות להגנת הפרטיות שבמשרד המשפטים ניתנה לצורך המשך הכרת האיחוד האירופי במדינת בישראל כמדינה שחוקי הגנת המידע שלה הולמים את הסטנדרט האירופי.

משרד התובע הכללי בקליפורניה קבע כי חברת ספורה, ענקית הקוסמטיקה מבית LVMH, תיקנס ב- 1.2 מיליון דולר על אי עמידה ברגולציות הפרטיות של קליפורניה. הסכם הפשרה שנחתם מחדד את החובות החלות על חברות (גם ישראליות) להן ממשק עם לקוחות בקליפורניה. 

על פי טיוטה של הרשות להגנת הצרכן, חובת גילוי סיכוני סייבר בעת מכירת מוצרי IoT חלה לאורך כל שלבי העסקה, ואף במהלך הפרסום והשיווק של המוצר.

בין היתר, הרשות מדגישה כי כאשר איסוף מידע אישי מתבצע על ידי מערכות לקבלת החלטות מבוססות אלגוריתמים ובינה מלאכותית, דוגמת בוטים בצ'טים, לא יכולה להיות הסכמה מדעת למסירת המידע ולכן איסוף מידע אישי באופן זה עלול להוות פגיעה בפרטיות.

המשך ההתפתחות והצמיחה בתחום הנכסים הדיגיטליים דורש שירותי נאמן משמורת אמינים ומפוקחים.

שני חוזרים שפרסמה רשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון מבקשים להגביר את מאמצי נותני שירותים פיננסים להתגוננות ממתקפות סייבר.

הרשות להגנת הפרטיות פרסמה מסמך ההמלצות עבור ארגונים וחברות מכלל המגזרים במשק בנוגע למינוי של ממונה להגנת פרטיות בארגון. המסמך פורסם בסוף ינואר 2022 כחלק כחלק משבוע הגנת הפרטיות.

לאחר 40 שנים בהן לא עודכן חוק הפרטיות בישראל, הצעת חוק חדשה מבקשת להתאים את החוק לעידן הדיגיטלי. אחת התכליות המרכזיות של הצעת החוק היא שמירה על מעמדה של הזכות לפרטיות, כזכות יסוד חוקית, ומתן הגנה על מידע האישי הנמצא במאגרי המידע השונים.

הפריצה של Black Shadow לחברת Cyberserve שפורסמה לפני מספר ימים, אשר תוצאותיה, נכון לעת הזו, הן הדלפת מאגר הכולל למעלה מ-800,000 רשומות אודות בני אדם שונים, לצד מאגרים נוספים שנחשפו, מעלה שאלות חשובות הנוגעות ליחסים בין בעלי מאגרי המידע לבין הגורמים שעימם הם מתקשרים ומקבלים שירותים שונים הנוגעים לפעילות העסקית ואגב כך נוגעות במידע שלהם.

בעקבות פניות רבות שהגיעו לרשות הגנת הפרטיות בנושא, פרסמה הרשות טיוטה של גילוי דעת להערות הציבור, המציפה את הדילמות המוסריות והמשפטיות שכרוכות בשימוש בטכנולוגיות שונות לצורך איסוף נתוני מיקום של עובדים ע"י מעסיקיהם, כמו גם ניסיון להציב סטנדרטים להפעלת הטכנולוגיות האמורות ע"י מעסיקים.

פטור הסוג להסדרים שאינם אופקיים עבר לאחרונה שינוי משמעותי. מעבר לשינוי שמו של פטור הסוג לכללי התחרות הכלכלית, הוכנס בו תיקון משמעותי המתייחס לסוגיית כבילת המחיר בהסדר אנכי.

בסקירה השנתית של בנק ישראל אשר פורסמה בסוף חודש מאי עדכן הפיקוח על הבנקים כי הוא מקדם גיבוש רגולציה עדכנית ומקיפה בנושא של ניהול סיכוני סביבה. זהו צעד שננקט על רקע החשיבות הרבה שהפיקוח על הבנקים מייחס לנושא איכות הסביבה.

בימים האחרונים ולאור מבצע החיסונים, עולות לא מעט תהיות ביחס למקום ולסמכות של מעסיקים לדאוג לחיסון עובדיהם ולחיסון הנכנסים בשעריהם. ריכזנו בעבורכם רשימת “עשה ואל תעשה” ביחס להשלכות מבצע החיסונים על מקומות עבודה ועל עסקים. 

לאחרונה פרסמה הרשות להגנת הפרטיות דגשים להגנה על פרטיות במסגרת חקירות אפידמיולוגיות לקטיעת שרשרת ההדבקה של הקורונה. במסגרת הפרסום, ניתנו הנחיות ודגשים לאופן ביצוע חקירות אפידמיולוגיות תוך שמירה על פרטיות המתוחקרים, לרבות במקומות עבודה.

בנק ישראל פרסם לאחרונה הוראות חדשות בנוגע לשיווק וניהול מתן אשראי. מטרת ההוראות החדשות למנוע סיכוני אשראי שאינם מותאמים ללקוח, כולל הגבלות על שיווק אגרסיבי ומתן אשראי ללקוחות מסוימים.

לאחרונה בוצע תיקון לחוק הגנת הצרכן המתייחס להגבלת שיחות טלפון שיווקיות של עסקים. במסגרת התיקון יוקם על ידי רשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן מאגר מספרי טלפון של צרכנים המבקשים להגביל שיחות טלפון שיווקיות מאת עוסקים שונים. עסקים לא יוכלו לפנות לצרכן אשר מספר הטלפון שלו רשום במאגר, למעט בנסיבות ובמקרים חריגים.

הרשות להגנת הפרטיות פרסמה המלצה למנות בארגונים ממונה הגנת פרטיות. הרשות ציינה כי אומנם החוק הישראלי אינו מטיל חובה כזאת, אולם מדובר בפרקטיקה ראויה ומומלצת לארגונים האוספים ומעבדים מידע אישי. יישום ההמלצה הרגולטורית הזו כולל יתרונות לא מבוטלים עבור הארגון.

המשרד לנושאים אסטרטגיים במשרד ראש הממשלה הכריז על השקתה של תכנית "Impact Nation", אשר מטרתה לעודד חברות לפרסם דוח אחריות חברתית, או דוחות אחריות ESG (Environmental, Social and Government). במסגרת התכנית יחולקו מענקים כספיים לחברות אשר יפרסמו לראשונה דוחות אלה. 

החלטה אירופאית שהתקבלה במהלך חודש יולי קבעה כי לאור העובדה שארה"ב לא מכבדת את פרטיות אזרחיה, בהתאם לסטנדרטים האירופאים, לא ניתן יותר לסמוך על ההסדר מגן הפרטיות בין ארה"ב לאיחוד האירופי. בישראל בינתיים פרסם משרד המשפטים תזכיר חוק שיהווה צעד ראשון בהתאמת החוק הקיים לעידן הדיגיטלי.

שתי התפתחויות בתחום הגנת הפרטיות שלובות זו בזו ומחייבות תשומת לב והערכות מצד החברות הפועלות בישראל.

חברות ועסקים אשר לא ישלימו את הגשת המסמכים הנדרשים במסגרת הליך הרישוי מול רשות שוק ההון, ביטוח וחסכון, בקשתם עלולה להידחות והם לא יקבלו רישיון שיאפשר להם לפעול בתחום.

צוות בין משרדי לגיבוש מדיניות קיום חוזים בעת הנוכחית אשר הקים משרד המשפטים פרסם לאחרונה את המלצותיו.

לאחרונה חלה עלייה דרמטית באכיפת נושאי הנגישות כאשר יותר ויותר חברות נאלצות להתמודד עם בקשות לאישור תובענות ייצוגיות בנושאי הנגשת שירות לבעלי מוגבלויות. הליכים אלו, אשר פטורים מתשלום אגרה, נפתחים על-ידי תובעים ייצוגים נגד גופים גדולים כקטנים, מהמגזר הפרטי והציבורי.

בין אם זו הנגשה פיזית של העסק ובין אם זו הנגשה באתר החברה, חברות נדרשות לעמוד במספר כללים כאשר רבים מבעלי העסקים לא מודעים כלל לחובתם בנושא.

בהמשך לקולות הקוראים הקודמים שפרסמה רשות החדשנות שנועדו לתמוך בחברות שמפתחות טכנולוגיות שיש בהן כדי לסייע להתמודדות עם משבר הקורונה, רשות החדשנות פותחת ערוץ תמיכה בחברות שנקלעו למשבר כלכלי בשל הקורונה.

במסגרת תקנות שעת חירום אשר התקבלו ב-25.3.2020 אושרה הארכה רוחבית של אישורים רגולטוריים, העתידים לפקוע בתקופה הקרובה.

הרשות הלאומית לחדשנות טכנולוגית פרסמה הקלה לחברות נתמכות באופן ההכרה בהוצאות בגין עובדים אשר נמצאות בתקופת ביצוע תכנית מאושרת.

המאמץ העולמי להילחם בהתפשטות מגפת הקורונה מביא עמו עיסוק קדחתני בסוגיות פרטיות מסביב לעולם. רבות נכתב בעד ונגד שימוש באמצעים הפוגעים בפרטיות לשם שמירה על בריאות הציבור. לכן, בחרנו לרכז עבורכם כמה נקודות הנוגעות ליישום עקרונות הגנה על פרטיות בקרב חברות ועסקים מפרספקטיבות נוספות.

ב-18.3.2020 פרסם המשרד להגנת הסביבה קובץ הנחיות להיערכות והתאמות לעסקים ומפעלים המחזיקים היתרים ורישיונות של המשרד להגנת הסביבה בנושאהיתר רעלים, היתר פליטה ותנאים סביבתיים ברישיון עסק.

על מנת לאפשר את המשך הפעילות החיונית למשק במצבי חירום, ניתן להכריז על מפעלים מסויימים כחיוניים. לצד ההכרזה הקבועה על מפעלים מסויימים כמפעלים חיוניים והליכים שונים שנועדו לשמור אותם בכשירות למצבי חירום, ניתן גם לקדם הליך הכרזה אד-הוק, שנועד להתמודד עם צרכים פרטניים של המשק.

עסקים רבים מתמודדים בימים אלה עם איומים ואתגרים בלתי צפויים לאור התפשטות נגיף הקורונה והמגבלות המוטלות על הציבור. על רקע זה פרסמה הממונה על התחרות מסמך הבהרות שנועד להקל על גופים עסקיים בעת זו, תוך הדגשה כי הנורמות הרגילות ממשיכות לחול.

היחידה להגנת הסייבר בממשלה פרסמה הנחיה חדשה, לפיה ספקי שירות מהותיים של גופי ממשל, תשתית ופיננסים יחויבו להטמיע תקן מקובל ואחיד להגנת סייבר.

לאחרונה בנק ישראל הוביל מספר התפתחויות חשובות בשוק התשלומים בישראל, שאמורות לעודד את התחרות בשוק שירותי התשלומים ולקדם יישום של טכנולוגיות חדשניות.

באוקטובר 2019 פרסם היועץ המשפטי לממשלה, ד"ר אביחי מנדלבליט, מסמך הנחיות לקידום המעבר לשירותים דיגיטליים במשרדי הממשלה. 

לאחרונה, בית-המשפט לערעורים בקליפורניה קבע כי כריית נתונים מאתרים פומביים ללא כל אישור מראש, הינה חוקית, גם אם עומדת בניגוד להוראות תנאי השימוש של האתר.

חצי שנה לאחר כניסתו לתוקף של התיקון לחוק התחרות הכלכלית, פרסמה רשות התחרות את עמדתה ביחס לנסיבות בהן גם גורם בעל נתח שוק הנמוך מ-50% עשוי להיחשב ל"בעל מונופולין".

בנק ישראל פרסם נייר עמדה בנושא פעילות אפליקציות התשלומים של הבנקים בעסקים. נייר העמדה מסיים מאבק ארוך, שניהלו חברות כרטיסי האשראי מול הבנקים.

חודש יולי 2019 מסמן עליית מדרגה באכיפה של הפרות פרטיות אצל חברות בעולם. אירועים אלו מחדדים את המגמה שהחלה עם כניסת ה-GDPR לתוקף וצריכים להוביל כל גוף עסקי שבא במגע עם מידע אישי.

ב-1 בינואר 2019 אישרה הכנסת את תיקון חוק ההגבלים העסקיים. התיקון מבקש מחד להעמיק ולמקד את פעילותה של רשות ההגבלים העסקיים, בפעילויות שטמון בהן נזק פוטנציאלי לתחרות ולציבור, ומצד שני להקטין את הנטל הבירוקרטי והרגולטורי שמייצרים מנגנוני הפיקוח שקדמו לתיקון החוק.

ב-25 בדצמבר 2018 אישרה מליאת הכנסת בקריאה שנייה ושלישית את תיקון פקודת הסמים המסוכנים (מתן סמכויות פיקוח ואכיפה לעניין עיסוק בקנאביס לצרכים רפואיים ומחקר). התיקון מהווה שלב חשוב בהסדרתו ופתיחתו של שוק הקנאביס הרפואי ליצוא, על-ידי הסדרת סמכויות הפיקוח והאכיפה במתן רישיונות שונים לעיסוק בקנאביס רפואי, ובין היתר, ליצוא קנאביס רפואי.

לאחרונה, עודכנו שני פטורי סוג מרכזיים – הפטור למיזמים משותפים והפטור לכבילות נלוות למיזוגים. התיקונים  מעבירים את בחינת עוצמת הפגיעה בתחרות של אותם הסדרים מרשות ההגבלים למגזר העסקי באמצעות מודל של הערכה עצמית (self-assessment).

לאחרונה פרסמה הרשות להגנת הפרטיות גילוי דעת לפיו גם אוסף של כתובות דואר אלקטרוני לצד שמות בעליהן מהווה מאגר מידע.

רשות החדשנות (לשעבר המדען הראשי) פרסמה הוראות חדשות למתן הרשאה לשימוש בידע מחוץ לישראל בתאגידים רב-לאומיים.

בימים האחרונים החלה הרשות להגנת הפרטיות לשלוח שאלוני עומק לגופים עסקיים שונים שנועדו לבחון את עמידתם בתקנות הגנת הפרטיות (אבטחת מידע),אשר נכנסו לתוקף ב-8 במאי 2018.

ביולי 2018 פרסמה הממונה על שוק ההון ביטוח וחיסכון טיוטת הנחיה המפרטת הוראות שנועדו לאפשר למפעילי מערכות לתיווך באשראי (P2P) להציע הלוואות מכספי הנוסטרו שלהן, באמצעות המערכת המופעלת על-ידם.

רגע לפני כניסתו לתוקף של משטר הפיקוח החדש על נותני שירות בנכס פיננסי ב-1 ביוני 2018, חתם שר האוצר על צו שדוחה את מועד כניסתו לתוקף למועד המוקדם מבין השניים: 1 באוקטובר 2018 או מועד פרסומו של צו איסור הלבנת הון העוסק בנותני שירות בנכס פיננסי.

לאחרונה, אישרה מליאת הכנסת הצעת חוק פרטית שנועדה לתקן ולהרחיב את "חוק הספאם". התיקון לחוק מבקש למנוע את התופעה שבה נשלחים מסרים שאינם דווקא מסחריים לציבור הרחב, בעיקר באמצעות מערכת חיוג אוטומטי.

לאחרונה הכנסת אישרה את החוק לצמצום השימוש במזומן, אשר עניינו החלת איסורים ומגבלות על מתן וקבלה של תשלום במזומן ובשיקים בסכומים הקבועים בחוק.

בעוד שלעניין המשטר הרגולטורי שחל על הצעה לציבור של מטבעות דיגיטליים (ICO) קיימת מידה של אי-וודאות, דומה כי דווקא בתחום השירותים קיימת הסדרה שצפויה להיכנס לתוקף ב-1 ביוני 2018 במסגרת חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים.

לאחרונה נתן בית המשפט המחוזי בתל-אביב החלטה בהליך המתנהל בפניו מזה מספר חודשים ובמסגרתו ביקשה חברת פינטק צו מניעה אשר יורה לבנק להימנע מלשנות את תנאי ניהול החשבון שלה באופן חד-צדדי.

לאחרונה אישרה הכנסת תיקון לחוק הסדרת הלוואות חוץ בנקאיות, אשר יכונה "חוק אשראי הוגן". זאת לאחר שנים ארוכות של דיונים בנושא ובהמשך להמלצות הצוות לבחינת הגברת התחרותיות במערכת הבנקאית אשר הוגשו עוד במהלך שנת 2013.

לאחרונה הכנסת אישרה תיקון לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים, המסדיר את פעילותן של פלטפורמות אינטרנטיות המתווכות בין אנשים ועסקים לשם הלוואות המונים במתכונת P2P.

ביוני 2017 אישרה ממשלת ישראל הצעת חוק לתיקון חוק ניירות ערך, למאבק בתחום המסחר הפיננסי באופציות בינאריות.

הרשות לחדשנות ("הרשות") הודיעה על התקנת הוראות חדשות הנוגעות לתשלום תמלוגים והעברת ידע ("הוראות למתן הרשאה לשימוש בידע מחוץ לישראל" ו-"הוראות לעניין שיעור התמלוגים וכללים לתשלומם"). מדובר בהוראות המהותיות הראשונות שהתקינה הרשות לחדשנות מאז הקמתה בינואר 2016 והעברת פעילות המדען הראשי אליה.

בשבוע שעבר פרסמה רשות ניירות ערך להערות הציבור הצעת אסדרה להתרת מימון הלוואות המונים לתאגידים בפטור מתשקיף. הצעת האסדרה פורסמה בהמשך לתיקון לחוק ניירות ערך מחודש דצמבר 2015 שנועד לאפשר בנסיבות מסוימות לחברות לגייס חוב או להנפיק מניות במודל מימון המונים Crowd Funding. 

חוק השירותים הפיננסיים מטיל חובת רישוי על העוסקים בשירותים פיננסים - מתן אשראי או מתן שירותים בנכס פיננסי. אחד החידושים העיקריים בחוק הוא הכפפתם, לראשונה, של נותני שירותים פיננסיים לפיקוחו של רגולטור פיננסי חדש אשר יסדיר את ענף נותני שירותי המטבע, ואת ענף האשראי החוץ מוסדי.

במהלך חודש יולי הושלם הליך החקיקה של חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים) . החוק הינו סנונית ראשונה במלאכת האסדרה של הפיקוח על נותני השירותים פיננסים אשר לא היו מפוקחים עד כה, זולת אסדרה ופיקוח חלקיים בהיבטים של הלבנת הון, וכן תחת חוק הסדרת הלוואות חוץ בנקאיות, חרף חשיבותם לכלכלה ואיחוד הטיפול בכלל הנושאים הנוגעים לפיקוח על שירותים אלה תחת קורת גג אחת. 

פטורי סוג, אותם מתעתדת הממונה על הגבלים עסקיים לחדש את תוקפם ולתקן, הם כלי מרכזי המשמש את הממונה  על מנת לפטור קבוצות של הסדרים מסחריים נפוצים מן החובה לקבל את אישורו של בית הדין להגבלים עסקיים. מדובר בהסדרים אשר לא מעוררים חשש לפגיעה ממשית בתחרות וזאת על אף שהם נכנסים להגדרה של "הסדר כובל" הקבועה בחוק ההגבלים.

בסוף חודש יולי האחרון, אישרה הכנסת תיקון לחוק עידוד מחקר ופיתוח בתעשייה.

התיקון נועד לאפשר למדינת ישראל להמשיך בתמיכתה בחברות השונות הפועלות בתחום החדשנות הטכנולוגית, תוך ניצול היכולות שהתפתחו בישראל, וכן להתמודד עם האתגרים המוצבים כיום בפני הענף, ובכלל זה תחרות גוברת מצד מדינות רבות, זאת לאור חשיבותה של תעשיית ההיי-טק לכלכלת ישראל.

לפני כחודש פורסם תיקון לחוק ההגבלים העסקיים. התיקון ייכנס לתוקפו ביום 25 באוגוסט 2015. במסגרת התיקון לחוק, בוטל סעיף 3(6) לחוק ההגבלים העסקיים, אשר החריג הסדרי בלעדיות הדדית מתחולת חוק ההגבלים העסקיים.